"אנו רואים בסטודנטים שלנו הלומדים לתואר שני – יזמים לעתיד", אומרת לורן אזרד – מנהלת תכנית חיפה ועמק יזרעאל באייסף."מבחינה אקדמית אזור חיפה כולל מוסדות לימוד גבוהים כמו אוניברסיטת חיפה, הטכניון ומכללת עמק יזרעאל. בתכנית לתואר שני משתתפים רק סטודנטים מאוניברסיטת חיפה ומהטכניון" היא אומרת.
ספרי על רעיון הפרויקט – האם אכן מדובר ביזמות חברתית?
"אכן כן. מדובר בתכנית דו שנתית בה הסטודנטים בתואר השני בקרן מתנסים בהקמת יוזמה חברתית לצד ליווי של יזמים ואנשי מקצוע. בשנה הראשונה הם התבקשו להכין תיק פרויקט, במסגרתו היה עליהם לבחור קהילה ולברר מה הצרכים בה, לאחר מכן לבחור צורך אחד עליו ינסו לענות ולהציע דרכים שבאמצעותם ניתן לענות על הצורך. בשנה השנייה עליהם להוציא לפעול את הפרויקט שהגו, לגייס תקציב לפי הצורך, לזהות שותפים אפשריים וליישם את תכנית העבודה שכתבו."
מה הייתה התכנית הספציפית בשנתיים האחרונות?
"בתכנית שלי קבוצת התואר השני מנתה 8 סטודנטים והם בחרו להתמקד בקהילת אימהות חד-הוריות במרחב חיפה, אזור הכולל את חיפה, נשר, טירת הכרמל והקריות. בשנת תשע"ז הם ערכו סקר אינטרנטי במטרה למפות את הצרכים בקהילה והעבירו אותו בקבוצות פייסבוק המיועדות ובמייל לתכניות שונות, על הסקר ענו 208 אימהות חד הוריות מאזור הצפון ולאחר צמצום הנתונים לפי המרחב הגאוגרפי והיענות הגיעו ל48 אימהות במרחב חיפה שמעוניינות לקחת חלק בפרויקט. להפתעתם הרבה הצורך שהכי בלט מהסקר, לא היה כלכלי ולא סביב מיצוי זכויות כפי שחשבו, אלא תחושת הבדידות שלהן. כמענה על הצורך הם הציעו לייצר סדרת מפגשים שתהווה פלטפורמה להיכרות ביניהם ויצירת קשרים חברתיים ותמיכה אחת בשניה.
בשנת תשע"ח הן יצרו קשר עם האימהות הקימו קבוצת וואטסאפ משותפת ושיתפו אותן בתכנון שלהם להוציא את הפרויקט לפועל, האימהות שמחו מאוד ונרתמו. במהלך השנה פנו אליהם גורמים שונים כמו מרכז עוצמה בקריית חיים ולשכת הרווחה בעיריית חיפה בכדי לשתף פעולה, אך האימהות העדיפו שהמפגשים לא יתקיימו תחת מסגרת ציבורית.
"הסטודנטים ארגנו ראשית מפגש הכרות עם האימהות שנרשמו לתכנית – מפגש שהתקיים בשכנות הדר בחיפה, במהלכו הן הציגו עצמן ודיברו על הציפיות שלהן. כמו כן התברר כי הן יתקשו להגיע למפגשים קבועים בשל ההוצאות הכורכות בלקיחת בייבי-סיטר והוצאות הנסיעות. בסופו של דבר נערכו במהלך השנה שלושה מפגשים חברתיים: המפגש הראשון היה מפגש ההכרות בו נערך שיח פתוח על בעיותיהן ותקוותיהן. במפגש אחר השתתפה צלמת מקצועית שערכה למשתתפות סדנת צילום ומפגש השלישי נערכה סדנת בישול ביחד. האווירה הייתה ידידותית ובונה ובסופו של דבר האימהות העדיפו להשתמש בקבוצת הוואטסאפ שפעילה עד היום, כפלטפורמה הנכונה עבורן לענות על הצורך, בה יוכלו לשתף וליצור קשרים חדשים, יצרו קבוצת וואטס אפ שפעילה עד היום ולדבריהן זה אפשר להן למצוא ידידות חדשות.
"התכנית הוכיחה עצמה כהצלחה ואנו מתכוננים ליוזמות חדשות בשנת הלימודים החדשה" מסכמת לורן אזרד.
