המיזם "10 שקלים – כסף קטן, רעיון גדול" נחנך בימים אלו על ידי קרן אייסף. המיזם משקף את תפיסת העולם של ערבות הדדית בין בוגרי ובוגרות הקרן לבין הסטודנטים מלגאי הקרן, ותכליתו לאפשר לבוגרים ולבוגרות לממש את מחויבותם החברתית ולפעול להגשמת חזונה של הקרן בצמצום פערים חברתיים באמצעות השכלה גבוהה.
בעזרת תרומה סמלית של 10 שקלים בחודש יוכלו בוגרי ובוגרות הקרן לפעול לשינוי חברתי ולקחת חלק בהצמחת הדור הבא של מנהיגות חברתית ואקדמית בישראל.
נינה ווינר המייסדת השותפה ויו"ר הכבוד של הקרן אמרה שהמעורבות והמחויבות של בוגרי אייסף הן צו השעה והצבעת אמון של הבוגרים בקרן: "גיוס הכספים בעולם הפילנתרופיה בארצות הברית לא נעשה קל יותר ואנחנו זקוקים לתמיכת הבוגרים והבוגרות שלנו. בכל מוסדות החינוך האקדמיים החשובים בחו"ל, ולאחרונה גם בארץ, פועלים ארגוני בוגרים שמשמשים רשת למידע, לתמיכה הדדית, ליעוץ ולסיוע לבוגרים חדשים. בין היתר, ארגונים אלו מתגייסים לסייע לסטודנטים הלומדים במוסדות בהם סיימו חברי הארגון את לימודיהם, והם אף תורמים על פי יכולתם לקרן מלגות מיוחדת סיוע בעבור אותם צעירים."
קרן אייסף החליטה לאמץ את מודל ארגוני הבוגרים באוניברסיטאות שונות, והיא קוראת לבוגריה לתרום 10 שקלים בחודש (או יותר), סכום שאנחנו מאמינים שכל אחד מהבוגרים והבוגרות יוכל להרשות לעצמו לתרום. כל ההכנסות מתרומות הבוגרים קודש לסטודנטים, שעוברים היום את אותו המסלול שעברו הבוגרים עצמם בעבר.
"כפי שאנחנו קיבלנו במהלך לימודינו אנחנו נושאים באחריות לתת לאחרים", אמר ד"ר שלומי דורון מרצה לסוציולוגיה ולאנתרופולוגיה במכללת אשקלון ובוגר אייסף מזה 12 שנים. "במלאות 40 שנות פעילות ענפה כל כך בתחום החינוך והחברה יש לקרן אייסף אלפי בוגרים. לו כל אחד היה תורם לפחות 10 שקלים היינו מגיעים לסכומים משמעותיים שהיו מאפשרים לנו לפתוח את המעגל, לחזק את הסטודנטים ולשפר את תנאי לימודיהם" הוא מוסיף. "ארגוני הבוגרים בארה"ב חזקים מאוד ויכולים לתמוך בסטודנטים שלהם מדי חודש. אין ספק כי כל בוגר שלנו יכול להרשות לעצמו לתת בחזרה סכום סמלי לקרן שתמכה בו במהלך לימודיו".
ד"ר דורון סיים את לימודיו בשנת 2005 אך נשאר בקשר עם אנשי הקרן. הוא פועל לפרסום הקרן ומדבר בשבחה בראיונות ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה. דורון נולד בכפר סבא ובמשך שנות לימודיו נדד בין כמה מוסדות אקדמיים. הוא בוגר המכינה ללימודים אקדמים באוניברסיטת בר אילן. את התואר הראשון למד באוניברסיטת אריאל ואת התואר השני באוניברסיטת בן גוריון בנגב. את עבודת הדוקטורט כתב דורון באוניברסיטת בר אילן. "אין ספק שאייסף שונה מקרנות אחרות. זו קרן שמשנה אותך, במסגרתה קוראים טקסטים, דנים בהם ומבינים אותם לעומק. הקרן מעניקה לך בית רגשי ומסייעת לך להבין את העולם שבו אתה חי ומתפתח."
גדית סונגו-לוין, חברת ועד המנהל של אייסף, מגדירה עצמה כבוגרת ותיקה של הקרן שסיימה את התואר השני באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע בשנת 1998. כיום היא יועצת ארגונית האחראית לקונסטרוקציות ולתהליכים ארגוניים שבמסגרתם ליוותה גם את קרן אייסף. גדית מנהלת השרות בחברת "שילה", חברת בת של קופת חולים כללית. "במקור אני מראשון לציון ואני מתגוררת היום בנס ציונה עם משפחתי. אני נשואה ואמא לשני בנים נפלאים, יואב וגלעד. כמלגאית של אייסף ניהלתי תוכנית העשרה של כל הסטודנטים באוניברסיטת בן גוריון, תוכנית עיונית רחבה, ועם הזמן הפכתי למנהלת השלוחה של אייסף באוניברסיטה. צלחתי את הלימודים האקדמים בזכות המלגה של הקרן ויצאתי מהאוניברסיטה עם התנסות ניהולית ועם כלים שאפשרו לי להשתלב בתחום המקצועי. מבחינת התרומה האישית הקרן עיצבה אותי, את אישיותי ואת המודעות לחברה שאני חיה בה. הקרן סייעה לי לפתוח את העיניים ולהיות מסוגלת לראות עולמות שלא היו מוכרים לי. בשל כל אלו אני תומכת בכל ליבי בפרויקט 10 שקלים."
הילה מלכה, בוגרת קרן אייסף שסיימה תואר שני בלימודי חינוך לגיל הרך והתפתחות הילד באוניברסיטת בר אילן, עובדת כיום במשרד החינוך ומנהלת גן ילדים שהיא הקימה בבאר שבע. "הייתי סטודנטית של אייסף חמש שנים: שלוש שנים בתואר הראשון ושנתיים בתואר השני, כך שהקשר שלי לקרן הוא עמוק. במשך הלימודים לתואר הראשון הייתי מלווה אקדמית של סטודנטים במסגרת התוכנית 'הרוח הדרומית' ולאחר מכן שימשתי במשך שנתיים כרכזת הפרויקט 'פרחי אקדמיה', מיזם משותף שהיה אז פיילוט של קרן אייסף ומשרד החינוך. במסגרת התוכנית, סטודנטים של קרן אייסף הדריכו בפנימיות נוער. חשפנו בפני התלמידים את האפשרויות העומדות בפניהם, סללנו עבורם את הדרך לאקדמיה, חיזקנו את תחושת המסוגלות שלהם וגם שימשנו עבורם מודל לחיקוי. במהלך לימודיי לתואר השני שמשתי רכזת לקבוצת סטודנטים שעסקה ברכישת כלים בתחום היזמות. קידמנו פרויקט נגישות לבעלי מוגבלויות בשיתוף עם עיריית באר שבע ולמדנו מזה המון."
הילה מוסיפה שכבוגרת אייסף היא הרגישה בטוחה לצאת לחיים ומוכנה ומנוסה בהרבה מכל עובד הוראה אחר מאחר שהיא רכשה כלים פדגוגיים ויזמיים לצד מיומנויות חברתיות.
"אייסף, היא דוגמה מצוינת למעטפת אקדמית ורגשית המעניקה כלים מקצועיים, ניסיון תעסוקתי, נטוורקינג (רשת חברתית) ובקיצור, תחושה שיש על מי להישען. יש בוגרים שאפשר להתייעץ עמם בתחומים שונים ומגוונים גם אם אינם מתחום העיסוק שלך. למשל, אני התייעצתי בנושא הוראת השפה האנגלית לגיל הרך עם בוגר אייסף מהתחום. את מיזם "10 שקלים" אני מקבלת בשמחה ואדאג לשכנע חברים בקבוצת הוואטסאפ של הבוגרים לתת בחזרה"
בוגרת נוספת שגאה בהשתייכותה לקהילת אייסף הגדולה ותומכת בפרויקט 10 שקלים היא טוני סאסי-משה. טוני סיימה תואר הראשון בחינוך ובלשון ותואר שני במנהל ומנהיגות בחינוך באוניברסיטה תל אביב: "את התואר השני למדתי בזכות קרן אייסף. אז נחשפתי גם לפעילותה החברתית של הקרן. שובצתי לפרויקט "הלב" של ד"ר ישראל סלע בבית דני שבשכונת התקווה. במסגרתו הייתי אמורה ללוות שני תלמידים ולעזור להם בלימודים. בסופו של דבר נוצרה קבוצה של 28 תלמידים. השיעורים התקיימו במתנ"ס השכונתי. הכנתי לבגרות תלמידים שמשפחותיהם לא יכלו לממן להם שיעורים פרטיים. גם בשנה השנייה לתואר המשכתי ללמד את קבוצת התלמידים שהתגבשה ובעקבות הצלחת התוכנית, ולאור הציונים המרשימים שהשיגו התלמידים בבחינות הבגרות, קבלתי תעודת הצטיינות של קרן אייסף."
"מי שנתן בי אמון ועודד אותי להמשיך לתואר שני הוא תומר סמרקנדי, שהיה אז מנהל מדור פרויקטים באייסף והיום מנכ"ל הקרן בישראל. הפעילות בתוכנית "הלב" בשכונת התקווה אפשרה לי להיפתח ולהתפתח בשלושה מרחבים: המרחב האישי הפרטי, המרחב הבין אישי (עם סטודנטים כמוני), ובמרחב המקצועי עם התלמידים שלימדתי. אייסף הפכה בשבילי לבית במלוא מובן המילה. בית שהיה שונה מהאוניברסיטה. לפני 15 שנה היו בקמפוס עוד כארבעים סטודנטים של אייסף ויחד הפכנו לקבוצה מגובשת ותמכנו אחד בשנייה. כיום כמנחה מחוזית במחוז א' של משרד החינוך לילדים ונוער בסיכון וחברה בעמותת אייסף, אני רואה חשיבות עצומה בפרויקט 10 שקלים העומד לצאת לדרך ותומכת בו מכל הלב. כשאת מקבלת, כפי שאני קבלתי את ההזדמנות והאמצעים ללמוד, את מחויבת להחזיר בכל דרך. אני יכולה להעיד על עצמי כי בזכות קרן אייסף שברתי את מעגל הנחשלות ועברתי שינוי תודעתי בכל הקשור לשוויון הזדמנויות. נולדתי בשכונת הרווחה והשיקום "גן ברכה" בנתניה, לא היו לי אמצעים, לא היה לי מחשב אישי עד לקבלת תעודת "הצטיינות יתרה" כמתנדבת בפרויקט "הלב" והפרס שקבלתי היה מחשב אישי. אייסף עזרה לי להתפתח ולכן אני רואה עצמי חייבת להחזיר ורוצה להחזיר, ולשכנע אחרים לעשות כמוני".
