שיחה עם הסטודנטית מיכל ברסקה
בדיון בכנסת שיזמה לפני כחודש ח"כ רחל עזריה מסיעת 'כולנו' וח"כ איתן מסיעת 'העבודה' – בנושא 'דור ה-Y וצדק בין דורי' – עלה לפתע מבין הדוברים קול שונה: הסטודנטית מיכל ברסקה הרשימה את הנוכחים כשהאירה את צעירי דור ה-Y מנקודת מבט שונה מהמקובל. הנאום של ברסקה עורר תגובות נלהבות מצד חברי הכנסת, משתתפי הדיון וקהל המאזינים שבאו לקחת חלק בדיון.
מה זה בעצם דור ה-Y?
"מקובל לשייך אל "דור ה-Y" את הצעירים שנולדו משנות ה-90 ומעלה, בני להורים השייכים למעמד הביניים החזק, מי שכונו בזמנו "דור ה-X". אלה אנשים אשר במושגים ישראליים 'עשו זאת' דהיינו הצליחו בקריירה שלהם, ביססו את מעמדם, ברובם למדו לימודים אקדמיים וכיום יוכלו להוריש דירה לילדיהם. אני, אומרת ברסקה, באתי לדבר על צעירים השייכים לכאורה לדור ה-Y אך הם באים ממעמד סוציו אקונומי נמוך וברובם הם הדור הראשון להשכלה גבוהה. התמודדותם עם הלימודים והבעיות הקיומיות קשה בהרבה מבני המעמד הבינוני ומעלה ולא פעם הם נאלצים לתמוך בעצם בהוריהם".
איך היית מגדירה את צעירים דור ה-Y השייכים למעמד הסוציו אקונומי הנמוך?
"אני מגדירה אותם 'אלה שהצליחו לשבור את תקרת הזכוכית', אלה שבגלל פערים תרבותיים נאלצים לעתים קרובות לשכנע את הוריהם בחשיבות בחירתם בלימודים אקדמיים ולא בעבודה לצורך פרנסה בלבד".
מיכל ברסקה, סטודנטית באוניברסיטה העברית בחוג להיסטוריה של עם ישראל ולימודי המזרח התיכון – שנה ג', עברה דרך ארוכה ולא שגרתית עד לאותו נאום בכנסת. היא התמודדה באופן אישי עם בעיות משפחתיות קשות וכיום – בגיל 26 היא מסוגלת להעריך את הישגיה.
"נולדתי בירושלים למשפחה שחזרה בתשובה ובזמן לימודי התיכון נאלצתי לעבור לאולפנה. לאחר מכן נרשמתי לשרות לאומי ובמסגרת זאת התנדבתי בקיבוץ טירת צבי בחינוך וכן בירושלים בעמותה המטפלת בנפגעי טרור ומעניקה סיוע למשפחותיהם. ההתנדבות הלהיבה אותי וידעתי שלא אוותר עליה גם בהמשך, בסיום השרות נרשמתי למכינה של האוניברסיטה העברית על מנת להשלים בגרויות ושם ככל הנראה זיהו בי פוטנציאל ללימודים אקדמיים והפנו אותי לקרן אייסף".
ספרי על הפעילות החברתית שלך בקרן אייסף.
"בשנה א' ללימודים סייעתי לתלמידים עם בעיות משפחתיות קשות הלומדים בגימנסיה העברית בירושלים במסגרת שיתוף הפעולה של אייסף עם פר"ח. תלמידים אלה אינם שייכים לקהל המקובל של הגימנסיה כי לעומת תלמידים אחרים הם באים ממעמד סוציו אקונומי וחברתי מורכב. במהלך השנה היו לי שתי חניכות ואני בטוחה שעזרתי להן לראות בלימודים אקדמיים אלטרנטיבה לחיים. אפשרתי להן לחלום ולהבין שיכולות לממש את החלום ולהגיע לאקדמיה. מעבר לשיתוף עם פר"ח עבדתי גם בפרויקט 'גשר לאקדמיה' המשלב חניכה לימודית עם מפגשי העצמה חברתיים, לרבות סיורים של תלמידי תיכון בקמפוסים האקדמיים, הסברים על הדרך להתקבל לאוניברסיטה וגם בניית הערכים של אייסף לנתינה ולמעורבות חברתית, מספרת ברסקה.
"בשנה ב' ללימודים חנכתי נערה בהוסטל "בית אושרית". זהו הוסטל שאליו מופנות נערות המשתחררות מכלא מסילה, אחרות הן נערות שהוצאו מבתיהן בצו בית משפט וכמובן שמדובר בצעירות בעלות קשיים חברתיים. לצורך הטיפול בנערות קבלתי סיוע והדרכה מרכזת אייסף שהנחתה אותי להתמודד עם מצבים קיצוניים, בעיות אלכוהול, סמים, תקיפת שוטרים ועוד.
"השנה – שנה ג' ללימודים אני רכזת פיתוח מנהיגות של סטודנטים מלגאי אייסף הלומדים בשנה ב' באוניברסיטה העברית. אני אחראים למפגשים בימי שישי וגם מלווה את סטודנטים שלנו המתמודדים עם קשיים משפחתיים. אני מטפלת בכ-15 סטודנטים, חלקם ותיקים, חלקם עולים מבריה"מ, מאתיופיה, דתיים חילוניים, דרוזים וערבים".
כיצד את חשה אחרי שנשאת את נאומך בכנסת?
"אני שמחה וגם גאה שהנאום שלי עורר הדים כי היו במקום נציגים של מכינות לבנות כמו מכינת עלמה, וגם צעירות שיכולות לראות בי דוגמה של מי שיכולה לקום ולדבר בפתיחות על בעיותיהן בפני קהל כה מגוון בכנסת ישראל".
