גב' נינה ויינר

ריאיון עם גב' נינה ויינר - מייסדת שותפה לקרן אייסף לקראת 40 שנה להקמת הקרן

"נס אמיתי! מזל גדול והזדמנות נדירה" אומרת נינה ויינר – אשר בשיתוף עם אדמונד ספרא ז"ל וגב' לילי ספרא ייסדה את קרן אייסף. כשהקמנו את הקרן לפני 40 שנה לא שיערנו לעצמנו שנגיע להישגים כאלה, שקולנו יהדהד במשך שנים ארוכות ושאלפי בוגרים ילמדו, יתקדמו ויתרמו לחברה במהלך השנים. עכשיו, אומרת ויינר בשיחת טלפון מניו יורק לקראת החג,  אני רואה את הגשמת חלומי כנס של חנוכה, ההישג הגדול של חיי".

 היא מודעת לכך שנסיבות חייה כמו גם סיפור משפחתה גרמו לכך שהחליטה להקדיש את חייה לקידום החינוך ולמתן זכויות שוות ללימודים בעיקר בארץ.

"נולדתי באלכסנדריה שבמצרים למשפחה בעלת ערכים ציוניים. אבא הגיע למצרים מקייב – אוקראינה שם למד לימודים גבוהים ואילו אמי שהיא ממוצא ספרדי – בת למשפחת פאפו מראשון לציון הייתה ילידת הארץ ובצעירותה למדה באוניברסיטת סורבון בפאריס. בבית דברנו עברית ואני בקרתי בפלשתינה במהלך שנות המלחמה כי אפשר היה אז להגיע לארץ במונית ממצרים. עם הזמן שלטונות מצרים התחילו לנהוג בעוינות  ובחשדנות כלפי היהודים אך למרות הסכנה המשכנו לדבר עברית.  בשנת 1948 כלאו השלטונות צעירים ציוניים במחנות ריכוז אך למזלנו אבי נכלא במחנה אבו-קיר שבקהיר – מחנה פחות מחמיר היות ויכולנו לבקר אותו ולהביא לו מזון. הבנו כי הסכנה ליהודים גדלה והולכת".

 כיצד הגעתם לישראל?

"למרות היותנו ציוניים למעשה ברחנו ממצרים כפליטים לפולין. יצאנו בטיסה עם דרכונים פולניים ועם שלוש מזוודות בלבד ואמרנו לשלטונות שיעדנו הוא פולין ולא ישראל." היא מספרת. 

לאחר שסיימה את לימודיה התיכוניים בגימנסיה הרצליה נסעה ויינר לז'נבה על מנת ללמוד פסיכולוגיה עם הפרופסור ז'אן פיאז'ה - פסיכולוג התפתחותי בעל שם עולמי. בשנות לימודיה בז'נבה עבדה במהלך החופשות במחנה של עליית הנוער שהוקם בדרום צרפת על מנת לקלוט ילדים יהודים מצפון אפריקה, מאירן ומהודו בדרכם לישראל. 

"הייתה לי הזכות באותן שנים לעבוד עם הפסיכולוג והמחנך ראובן פויירשטיין שגם הוא התמחה אז בפסיכולוגיה התפתחותית עם פיאז'ה וגם עם קרל יונג בז'נבה. במקביל ללימודיו פויירשטיין ניהל את השירותים הפסיכולוגיים של עליית הנוער באירופה ובזכותו נחשפתי לאותם ילדים חסרי כל הנראים אבודים לכאורה אך עם ברק בעיניים ויכולת להתקדם אם רק תינתן להם ההזדמנות. גם בשנים הראשונות בארץ נחשפתי למעברות, לעוני ולחיים הקשים אך הבנתי כי הדרך היחידה לסייע לילדי המעברות היא דרך הלימודים. השנים לצד פויירשטיין לימדו אותי רבות וכך גם התכנית שלו לקידום כושר הלמידה אצל ילדים. מאוחר יותר הוא ייסד את המכון הנושא את שמו.

 בשנות ה-60 נסעתי לארה"ב על מנת להשלים את לימודי התואר השני באוניברסיטת קולומביה. נישאתי, המשכתי את חיי אך נשארתי קשורה וקשובה לישראל במחשבות וגם ובמעשים", היא מספרת.

 ספרי כיצד נולדה קרן אייסף

 "ב-1977 כשפגשתי את הבנקאי אדמונד ספרא זכרונו לברכה ואת אשתו לילי שהיו מוכנים להתגייס למען ישראל – הבנתי שניתנת לנו הזדמנות פז לממש את חלום מתן הזדמנות שווה לכל הצעירים בארץ. הבנתי שאני יכולה לחבר בין כל הדברים אותם למדתי, חינוך, השפעת החינוך, פסיכולוגיה התפתחותית, יהדות וציונות.  הצלחנו לעזור לא רק לאלה שרוצים ללמוד ואין להם האמצעים אך גם לאלה שעדיין לא יודעים שהם מסוגלים ללמוד. קרן אייסף של היום הצליחה לממש מעל ומעבר לכל מה שחלמנו. יש לנו למעלה מ-11,000 בוגרים בכל רחבי הארץ, גם כאלה שהמשיכו את לימודיהם בחו"ל, אנשים איכותיים, בעלי ערכים חברתיים, אנשים שיודעים להחזיר לחברה את מה שקיבלו מאתנו" היא מספרת בהתרגשות.

 האם את שומרת על קשר עם הבוגרים?

 "הקשר עם הסטודנטים וגם עם הבוגרים מעניק לי לא רק סיפוק וגאווה אלא גורם לי להרגיש צעירה ומעודכנת. אגלה לך סוד: אמי אמרה לי תמיד כי זכיתי באלפי ילדים היות ולא היו לי ילדים משלי. היא כל כך צדקה... אני יכולה לדבר אתך במשך שעות על סטודנטים שפנו אלי עם בעיות שונות, שהשתדלתי לעזור להם מכל הלב. כמו למשל אותה צעירה בת הקהילה האתיופית שהתקבלה ללימודי רפואה בטכניון ובגלל שנאלצה לעבוד בזמן לימודיה איחרה באופן קבוע לשיעורים עד שהורחקה מהלימודים. היא פנתה אלי – עזרתי לה והיא חזרה ללמוד. או סטודנטית אחרת מהדרום שפנתה אלי בקשר למחשב שנגנב לה ועזרנו לה לרכוש מחשב חדש. אלה מקרים טריוויאליים, של קשיים יומיומיים היכולים לשבש מהלך לימודים וזאת מבלי להזכיר את הבוגרים שהצליחו בגדול. סטודנטים שלומדים אצלנו מהתואר הראשון ועד לדוקטורט ופוסט דוקטורט בתחומי המדע, הטכנולוגיה וגם במדעי הרוח. דוגמה אחת היא למשל בוגר שלנו שאחרי 18 שנות תמיכה של קרן אייסף עומד בראש מעבדת מחקר באוניברסיטת תל אביב בזכות תרומה של 200,000 יורו שהעניקה לו קרן מארי קירי. חלק מהסטודנטים שלנו התקבלו להמשך לימודיהם במוסדות יוקרתיים כמו אוקספורד, הרווארד וקיימברידג' אך כולם מתחייבים לחזור לישראל ולהחזיר לחברה ולקהילה חלק ממה שרכשו בתמיכת אייסף."

 

בקרוב ייראה אור בעברית ספר שכתבת לאחרונה

 כן, הספר יתורגם לעברית לקראת חודש יוני כשנחגוג את יום ההולדת ה- 40 של הקרן. זהו ספר שמתאר את פעילותנו החינוכית בהתאם לערכים שלנו. אחרי ארבעים שנות ניסיון שצברנו שווה היה לספר על הלקחים.

 

האם מטרות קרן אייסף השתנו במהלך השנים?

 "כשהקמנו את הקרן ב-1977 עם אדמונד ספרא ורעייתו שהם בעצמם יהודים ממוצא ספרדי שמנו לעצמנו למטרה סיוע בחינוך לקידום בני העדה הספרדית. אם השנים חלו שינויים בחברה הישראלית – כמו העלייה המאסיבית של כמיליון עולים מבריה"מ לשעבר, מבצע שלמה ועלייתם של אלפי עולים מאתיופיה, קידום הקהילה הדרוזית ועוד רבים וטובים. הקרן מתאימה עצמה לצרכים של החברה וכך ממשיכה לסייע מדי שנה לכ-600 סטודנטים הפזורים בכל רחבי הארץ והלומדים במוסדות גבוהים. לאורך כל השנים היו לנו מנהלים מסורים ומוכשרים שעשו עבודה מצוינת. חלקם היו בזמנו גם מלגאי הקרן וזאת הייתה הדרך הנכונה ביותר לממש את מה שקיבלו מאיתנו. אני אסירת תודה על עבודתם." היא מסכמת. 

אולי היה זה נס. אולי מזל. אולי עבודה מרובה ונתינה אין סופית. אחרי 40 שנות פעילות נינה ויינר יכולה להתגאות בתוצאות וגם להביט קדימה – בתקווה לאור האתגרים הרבים העומדים בפני החברה הישראלית.

Back to top