ריאיון עם רותם כהן-כחלון

מנהלת רשת הבוגרים ותוכנית הדוקטורנטים

 רותם כהן-כחלון (32) גאה לעמוד בראש לא פחות מ-5,000 בוגרי קרן אייסף וכן בראש תכנית 47 דוקטורנטים אבל שיחתנו מתנהלת דווקא סביב פרויקט התנדבותי שיזמה: הכנה לצה"ל עבור נערות ונערים מאוכלוסיות מוחלשות, פרויקט שקרן אייסף מקדמת בימים אלו.

"הגעתי לרעיון ההכנה לשירות משמעותי בצה"ל מניסיון אישי ומתוך הבנה כי השרות הוא מרכיב משמעותי בפיתוח האישי ולאחר מכן בהשתלבות מיטבית בחברה ובחברה שלנו שירות משמעותי מעניק מוביליות חברתית למי שהגיעו מרקע מאתגר יותר. אני באה מרמלה - דור ראשון במשפחה ללימודים אקדמיים. למדתי מדעי המדינה ותקשורת לתואר ראשון באוניברסיטת בר אילן ותואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב בה גם לימדתי. לאייסף הגעתי כמלגאית בתקופת הלימודים לתואר הראשון.

"לפני הגיוס לא קיבלתי כלים לגבי מה שמצופה ממני בצבא, פעמים רבות ההכנה באה מתנועת הנוער ומבית הספר. אצלנו לא הייתה הכנה כזאת, התמזל מזלי ושובצתי לתפקיד משמעותי: תחילה הייתי מש"קית הוראה ופיקוד ב'מחווה אלון' – פיקדתי על אוכלוסייה ייחודית של עולים חדשים. המשכתי לקצונה והגעתי לתפקיד פיקודי כ-מ"מ ולאחר מכן מ"פ. וכבר במהלך שרותי הצבאי התחלתי לחפש אנשים מרקע דומה לשלי ומצאתי אותם בתפקידים מנהלתיים של 'שואבי מים וחוטבי עצים'. מצאתי אותם בש.ג, בנשקייה, באפסנאות, עובדי רס"ר. ומי ישיגיד שכל עבודה וכל תפקיד מכבד את בעליו הוא כנראה לא מודע לכמה השירות הצבאי והתפקיד ששירת פותח את הדלת לאחר השחרור, איך אפשר להשוות בין חייל שסיים 3 שנים כעובד רס"ר אל מול חייל ששירת 3 שנים ב8200? זה פתח את עיניי: החלטתי שזה נושא שאני חייבת לקחת בו חלק, והחלטתי לסייע למי שהגיע מרקע דומה לשלי לקבל הזדמנויות ולהגיע לתפקידים משמעותיים בתקופת השרות הצבאי ולאחר מכן גם לאקדמיה.

"עשיתי זאת מתוך ידיעה שצה"ל הוא מקום עם מוביליות חברתית גבוהה, היום אתה נשאל בכל מקום עבודה איפה היית בצבא, זה חלק מהד.נ.א הישראלי. מי שלא שירת בצה"ל או שירת בתפקיד פחות משמעותי כמעט חסר סיכוי בהגעה לתפקידי יוקרה במגזר הציבורי, הפיננסי ועוד.

"עם השחרור, ובלי לבנות משהו מסודר החלטתי לתלות מודעות בבתי ספר תיכוניים וגם בבית ספרי ברמלה בו למדתי, בזו הלשון: 'עם קבלת הצו ראשון – דברו עם רותם, ללא עלות' ורשמתי את הפרטים שלי. הבנתי את חשיבות הכנה ליום ההתייצבות הראשון: וככה התחלתי עם בניית קבוצות או יחידים בהם פירטתי על היום עצמו, מהדבר הבסיסי כמו להביא אוכל לצו הראשון ולהתלבש בצורה מכבדת ועד הכנה לראיון האישי ולמבחנים הפסיכוטכניים. לאחר כמה שנים התחלתי להעביר הרצאות בהתנדבות בבתי ספר בפריפריה, בלוד, רמלה, בת-ים, דרום תל-אביב ועוד. ניהלתי המון שיחות אישיות על משל"בים (מועמדים לשרות בטחון). תכנית ההכנה שלי תפסה תאוצה והנערים והנערות ידעו שאפשר להתקשר אליי גם בשמונה בערב, עדיף גם ערב קודם ולא להגיע לא מוכנים. היתה לי סבלנות לכולם כי חשוב היה להכין את הצעירים והצעירות הללו: לצו הראשון יש חשיבות על התפקיד שתבצע בצבא ומכאן על מה שתהיה בעתיד: פיקוד, ניהול, קשר עם אנשים. דרך לחיים, אני רק נותנת להם את ההזדמנות, פותחת את הדלת, מה שהם יבחרו לעשות בתוך החדר זאת האחריות שלהם, אבל פתיחת הדלת היא קריטית".

את בוגרת של קרן אייסף וכיום עומדת בראש רשת הבוגרים ותוכנית הדוקטורנטים?

"לפני שהגעתי לאייסף הספקתי להיות גם יועצת פרלמנטרית במפלגת 'כולנו', עבדתי במשרד רוה"מ וגם לימדתי כמתרגלת בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב. היום אני גם חברת מועצת העיר רמלה, עיר הולדתי ובה אני מתגוררת עם בעלי רועי כחלון שגם הוא בוגר אייסף, ושתי הבנות המתוקות שלנו.

"התחלתי לעבוד באייסף בשנת 2017, במסגרת התוכניות החברתיות בהן משתתפים הסטודנטים שלנו גם הם מכוונים נוער ותיכוניסטים לקראת הצבא בדרך ללימודים גבוהים. ברור לנו כי להגיע לתפקיד משמעות בצה"ל זו גם הדרך לצמצום פערים חברתיים. ויש קשר בין הגעה לתפקיד משמעותי בצה"ל למי שמגיע מרקע של חוסר הזדמנויות והגעה לאקדמיה לאחר מכן,

"התחלנו באייסף עם שני פרויקטים להכנה לצו הראשון וגם ליום ה'מא"ה' (מיון איתור והתאמה) ובינתיים הספקנו לערוך שני כנסים אליהם הגיעו מעל 200 בני נוער מהפרויקטים של אייסף. אנחנו מתייחסים אליהם כאחים בוגרים לאחים צעירים כי הם בדיוק אנחנו לפני כמה שנים. שמחה לשתף כי בימים אלו אנו מפתחים באייסף בהובלת מירי רבינוביץ מרציאנו מנהלת הפרויקטים פרויקט גדול יותר עם ארגונים נוספים המכירים בחשיבות השרות הצבאי וההכנה אליו בקרב נערים ונערות המגיעים מרקעים של חוסר הזדמנויות.

נשיא המכללה האקדמית להנדסה  סמי שמעון

"כשהקמנו את המכללה ב-1995 בעקבות החלטת שר החינוך (בממשלתו של יצחק רבין) – אמנון רובינשטיין המטרה הייתה להרחיב את ההשכלה הגבוהה בישראל ולהקים מוסד אקדמי ללימודי טכנולוגיה בדרום הארץ. היא קמה בבאר שבע, עיר מגורי מאז עלייתי ארצה בגיל 8" מספר הנשיא פרופ' יהודה חדד. התחלנו עם כ-200 סטודנטים והיום לומדים בכללה 6,000 סטודנטים בשני הקמפוסים – בבאר שבע ובאשדוד".

לא מעט גאווה ניכרת בקולו של פרופ' חדד שוויתר על מינוי באוניברסיטה על מנת להקים מוסד חדש ולהכשיר דורות של צעירים  מדרום הארץ ללימודי הנדסה במוסד חדשני, יחיד במינו.

הביוגרפיה שלו שזורה בהיסטוריה של ישראל בכל היבטיה החל בעליה, קליטה לא קלה, מלחמה, פציעה, ועד ללימודים ופיתוח הנגב.

"נולדתי בתוניס למשפחה של סוחרים בעלי מעמד כלכלי טוב. הורי היו ציונים נלהבים וכשהתחילו רדיפות היהודים עלו לארץ מלאי תקווה. זה קרה בשנת 1962 כשהייתי בן 8. הקליטה לא הייתה פשוטה. הגענו לארץ חדשה חסרי כל ונחתנו במעברה נידחת בבאר שבע. רק אחרי תקופה מסוימת העבירו אותנו לדירה של 56 מ"ר בה התגוררנו בצפיפות נוראית הורים, 11 אחים וגם סבים. בגיל 13 עברתי לפנימיית מקווה ישראל מתוך ידיעה כי למרות כאב הפרידה מהמשפחה - זוהי הזדמנות לחיים חדשים."

נלחמת במלחמת יום כיפור...

"אכן השתתפתי, נלחמתי, נפצעתי וגם איבדתי חברים לנשק אותם אני זוכר עד היום. שירתי בחרמ"ש וביום כיפור צורפנו לגדוד מילואים שהתארגן וירדנו לסיני תחת פיקודו של אהוד ברק. לקחנו חלק בקרבות הקשים של החווה הסינית שמראות התופת עדיין איתי.  אחרי צליחת התעלה התקדמנו לכיוון סואץ והנגמ"ש שלנו ספג פגיעה ישירה. איבדתי את ההכרת וכשהתעוררתי מצאתי את עצמי בין להבות וגופות של חברים מוטלות סביבי. איכשהו הצלחתי לצאת מהמרכב הבוער ותוך כדי זחילה נתקלתי בחובש הפלוגתי פצוע. הצלחתי לגרור אותו מהלהבות למקום מסתור כשכולי כוויות, ללא נשק לבד בשטח אויב. דשדשתי בחושך כדי למצוא את כוחותינו ואכן בנס שמעתי רחש של מכשירי קשר. כשהבנתי שהם כוחותינו צעקתי שאני חייל ישראלי ושלא יירו בי. כך נפגשתי עם אהוד ברק שבא איתי לחפש את החובש הפצוע ורק כשהוא חולץ, הרשתי לגוף להוריד לחץ ו... להתעלף".

איך התגברת על הפציעה?

"ידעתי כי הדרך להתגבר היא להמשיך הלאה. רציתי ללמוד הנדסה בטכניון אבל הייתי חלש מדי מהפציעה ולא יכולתי להיות רחוק מהבית. נודע לי שבאוניברסיטת בן גוריון נפתח חוג חדש הנדסת חומרים וגם הנדסת מכונות. כך סיימתי שלושה תארים כאשר הצבא סייע לי במימון הלימודים אבל לאורך הלימודים גם עבדתי בעבודות שונות כדי שאוכל לסייע למשפחתי.

כאן המקום להוסיף שגם נישאתי בבאר שבע לכינרת – אותה הכרתי במסיבה בעיר. היא הייתה מנהלת בית ספר וכיום היא בגמלאות. אנחנו גרים בלהבים, והורים לארבעה ילדים – כולם בעלי תואר אקדמי. וגם שבעה נכדים יש לנו...", הוא אומר בסיפוק.

ספר על הלימודים בארה"ב

" במהלך הדוקטורט טסתי לחצי שנה לארה"ב כדי להתמחות בפיתוח חומרים לתעופת החלל – חומרים שיוכלו לעמוד במעבר באטמוספרה. הייתי שותף לפרויקט של נאס"א בפיתוח מטוס שיעבור את שכבת האטמוספרה וינחת בדור הארץ. מטוס כזה יכול היה לקצר את אורך הטיסה מכאן לניו יורק לשעתיים בלבד אבל הפרויקט לא יצא לפעול מבחינה כלכלית. בתום הדוקטורט שבתי לארץ הישר לאוניברסיטת בן גוריון בנגב כחבר לסגל. אחד מתוך 1,000 חברים בסגל האוניברסיטה לכן קבלתי את ההצעה להיות הראשון ביניהם שהקים מוסד אקדמי בדרום."

איך נוצר הקשר עם קרן אייסף?

"בסוף שנות השמונים כאשר פניתי ללימודי הדוקטורט הגעתי לקרן. במסגרת אייסף ליוויתי בני נוער במפגשים החברתיים העברתי להם מושגים בטכנולוגיה והנדסה (STEM) בכדי לפתח את היכולות שלהם בדרך לאקדמיה. לאורך ארבע שנות לימודי הדוקטורט פעלתי בהתנדבות עם בני הנוער האלה. ב-2005 כשהתמניתי לנשיא המכללה האקדמית סמי שמעון הייתי הבוגר הראשון של אייסף שעמד בראש מוסד אקדמי כל כך חשוב, ובזאת אני גאה.

"איך הקמתם את המכללה?

"הכרתי את מר סמי שמעון – פילנתרופ מלונדון במפגש של קרן אייסף. הוא שהציע לי להקים את המוסד הייחודי הזה שיאפשר הנגשת לימודים טכנולוגיים לצעירים מהדרום. סמי שמעון היה חבר של אדמונד ספרא – ממקימי הקרן שאני נמנה עם בוגריה, והצעתי לו לקרוא בשמו את המכללה החדשה. הוא תמך בנו, תרם לנו ו'הקפיץ' אותנו כלכלית.  אני מודה שהיה לי די קשה להחליט לעזוב את האוניברסיטה לטובת משהו לא ידוע, אבל החזון החברתי – האתגר לתת הזדמנות לצעירים שעומדים מול מחסומים כלכליים ללמוד בקרבת ביתם – ניצח. הקמנו את SCE והתחלנו עם 95 סטודנטים והיום אנחנו נמצאים בשני קמפוסים – ב"ש ואשדוד עם 6,000 סטודנטים הלומדים לתואר B.Sc. בהנדסה, ולתואר מוסמךM.Sc.  היום יש לנו כ-11,000 בוגרים. כמעט כל הסטודנטים מגיעים מבאר שבע וגם מאשדוד אבל מגיעים גם מכל הארץ. אני מציין בגאווה כי 26% מהסטודנטים הן נשים. יש גם דתיים ודתיות. כיום יש במכללה 20 נשים חרדיות.."

לשמחתי 95% מהבוגרים מוצאים תעסוקה ראויה להתמחותם ונשארים בנגב.

מהם הפרויקטים הייחודים למכללה?

"המכללה חלוצה בתחום ה-Project Oriented וכבר לפני שנים זיהתה את הצורך לחבר בין הסטודנטים במהלך לימודיהם לתעשייה ולשוק העבודה. התוכנית הזאת מתאימה למציאות הטכנולוגית ומכינה את הסטודנטים להסתגל לשינויים המהירים בעולם המודרני ובכך יהיו מוכנים להיקלט לעבודה. הם לומדים כיצד לפתור סוגיות חדשות שאיתן מתמודדים המהנדסים במסגרת עבודתם".

יש גם פרויקטים עתידיים?

"המועצה להשכלה גבוהה אישרה לנו להקים בית ספר לעיצוב ואדריכלות במסגרת המכללה – בית ספר ראשון מסוגו בדרום הארץ שיכלול אדריכלות, עיצוב פנים, עיצוב מוצר ותקשורת חזותית. הפקולטה החדשה תפתח השנה בקמפוס ייחודי בבאר שבע. לעומת לימודי הנדסה שנמשכים ארבע שנים בבית הספר לאדריכלות ילמדו חמש שנים.

"אני מרגיש שזאת התגשמות חלום נוסף להנגשת לימודים איכותיים לאוכלוסיית הדרום. הציונות בה דגלו הורי ושבזכותה עלינו, באה יחד עם הזיקה לנגב. המסר הזה עובר גם לסטודנטים במכללה דרך החיבור לסביבה ולצרכי הקהילה."

תאריך ראוי לציון לבוגרי אייסף: ב-22 בפברואר 2021 ללא כל התחשבות במגפת הקורונה ששיבשה לא מעט תוכניות, התקיימה לראשונה "ועידת הנטוורקינג העסקית ה-1 של בוגרי אייסף".

"היה זה פרויקט עליו עבדנו בדקדקנות מספר חודשים קודם לכן, ומטרתו העיקרית הייתה התנעה ליצירת רשת 'נטוורקינג' עסקית בין בוגרי אייסף העצמאים ובעלי עסקים וחברות במגוון תחומים. היעדים שלנו לועידה ובוודאי לעתיד לבוא, הינם ליצור שיתופי פעולה עסקיים, לסייע בפתיחת דלתות, לעזור ביצירת הזדמנויות, ולגרום לרכש הדדי של שירותים ומוצרים תוך יצירת ערבות הדדית עסקית בכל תחום ובכל נושא, שהרי בוגרי הקרן מחזיקים בתפקידים ועסקים הפועלים בקשת רחבה של ענפים במשק הישראלי. אין שום סיבה שלא נעשה שימוש בקשרים ובכישורים של בוגרי אייסף האחד למען השניה" משתף ניר בהגלי, יוזם ומארגן האירוע.

בהגלי, נשוי, אב לארבעה ילדים ומתגורר בגן יבנה, בוגר קרן אייסף מהתואר הראשון בלימודי ניהול טכנולוגיה ב-HIT חולון ובוגר תואר שני MA בניהול תעשייתי באוניברסיטת בר אילן.

"הייתי מלגאי אייסף במהלך התואר הראשון, הודות לאייסף נפקחו עיניי ולמדתי על עצמי ועל החברה בה גדלתי, ובייחוד על הצורך בצמצום פערים וחיזוק הזהות והשורשים מהם צמחתי, למדתי שכל אחד בתחומו יכול להניע שינוי, גם אם לעיתים השינוי נראה קטן, אחרים יכולים לחוות אותו כשינוי משמעותי, חשוב לי לפעול ולהיות בעשייה ויוזמה ולהשפיע לטובה."

"באחת מהפעילויות בתכנית אייסף, האזנתי לשיח שבו אחד החברים שיתף 'בעבר הגדרתי לעצמי שכשאהיה עשיר, אתנדב ואשפיע – היום אני יודע שזה תנאי סף חסר משמעות ותירוץ לאי עשייה – מהיום בכל מצב אני משפיע ותורם בלי קשר לעושר או אושר' – זה שינה אצלי משהו וגרם לי לפעול כמעט מיידית בהרבה מאד תחומים, אישיים, עסקיים וחברתיים"

"הקפדתי לשמור על קשר עם אייסף, כחלק מהוקרת התודה האישית שלי והחלטתי לקחת חלק פעיל ברשת הבוגרים. כיום ומזה כ-6 שנים אני בעלים שותף בסוכנות פרסום ויח"צ 'טרנדי-מרקטינג' המתמחה בין היתר בשיווק מוסדות חינוך, מכללות ואקדמיה, וכן התמחות בשיווק של חברות עסקיות וארגונים ציבוריים."

" במהלך שנותיי כעצמאי ובייחוד בתחילת הדרך, למדתי על חשיבות הקשר האישי-עסקי ובתוך כך על נטוורקינג ותוצאותיו והתרומה בשורת הרווח לעסק, חשבתי שיהיה זה נכון למסד פעילות נטוורקינג עסקית בין הבוגרים המוכשרים שלנו ולאפשר להם לפתוח דלתות ולהיפתח להזדמנויות עסקיות, לרכוש מוצרים ושירותים בהדדיות ולסייע ברוח אייסף לאנשי מקצוע איכותיים שייתכן שכלל איננו מכירים והיינו ממש רוצים להכיר, כששלחנו הודעה בנושא רישום לועידה, לא ציפינו להיענות כה גבוהה בזמן כה קצר, 50 בוגרים נרשמו תוך 3 ימים וסגרנו את הרשימה הרבה יותר מהר ממה שציפינו.

בועידה השתתפו אנשי עסקים ממגוון ענפים ותחומים: עורכי דין במגוון התמחויות, אנשי פרסום ושיווק, יועצים ארגוניים ופיננסיים, מנהלים של מרכזי למידה, מפיק וידאו, מדריכת יוגה, מומחית תזונה, קריין, בעלת קליניקה לטיפול בבעיות עור, מוציא לאור ואף חברת סטרטאפ בתחום עיצוב המטבחים המחפשת משקיע. הייתה זאת הזדמנות ראשונה למתן במה לבוגרים מקצוענים – להצגת העסק ובקשת חיבורים עסקיים רלוונטיים.

"הועידה נערכה כיאה לרוח הזמן באפליקציית זום. מתכונת המפגש התבססה על פורמט דומה הפועל במפגשי נטוורקינג עסקיים ועל סמך ניסיון שצברתי בעשור האחרון בניהול מפגשים דומים - לכל אחד מהמשתתפים ניתנה אפשרות לספר על העסק במשך 60 שניות ולפרט על השירותים והמוצרים המסופקים ע"י העסק, בנוסף לכל מציג הכנו מבעוד מועד מעין שקף 'תעודת זהות' שכלל – משפט השראה ונתונים מעניינים אודות המציג"

 אלו נושאים נדונו בוועידה?

"תחילה כיבדו אותנו בנוכחותם ובירכו מייסדת שותפה ויו"ר הכבוד של אייסף – הגברת נינה ויינר, מנכ"ל קרן אייסף, תומר סמרקנדי, מנהלת רשת הבוגרים ותוכנית הדוקטורנטים, רותם כהן-כחלון, וכן אלי וקנין יו"ר ועד רשת הבוגרים. בנוסף קיבלנו הדרכה של טני לוי ארוש, שגם הייתה שותפה פעילה בהפקת הועידה, על פלטפורמת אייסף פרו המאפשרת חיבור בלתי אמצעי לרשת בין בוגרי אייסף, בעתיד מתוכננת להיות מושקת אפליקציה ייעודית לכלל הבוגרים ובלי קשר ישנה קבוצת פייסבוק פעילה וקבוצת וואטסאפ פעילה גם כן שהוקמה לטובת הועידה ונשארה פעילה לטובת חיבורים עסקיים – אנחנו מזמינים בוגרים עצמאיים ובעלי עסקים להצטרף אלינו. את הועידה קינחנו בהרצאתו של איש התקשורת, המוזיקאי והמרצה, דויד פרץ – בעל טור קבוע בנושא חברה ותרבות בעיתון 'ישראל היום'. "

" כאמור, לכל משתתפי הועידה ניתנה הזדמנות להציג את העסק, מה שיצר חיבורים עסקיים מיידיים ושיתופי פעולה נוספים שקורמים עור וגידים בימים אלה"

"הפידבקים שקיבלנו היו פשוט נהדרים, זה היה מפגש מוצלח ואנרגטי המהווה צעד ראשון לעתיד לבוא, חשוב מאד להבין, יצירת נטוורקינג עסקי לטווח הארוך מצריך השקעה ונכונות לתת ולחבר מבלי לצפות לקבל מיד בחזרה. ולכן כבר נעצנו יומנים לועידת הנטוורקינג השנייה שצפויה להתקיים ב-28 ליוני, אנו מקווים כי הפעם זאת תהיה ועידה פרונטלית ולא וירטואלית. חשוב לי להודות לקרן אייסף ובייחוד לרותם כהן כחלון שייעצה, פרסמה וסייעה, אביה ברששת וטני לוי ארוש שהיו שותפות פעילות להפקה, לאלי וקנין שדוחף ומקדם את רשת הבוגרים וכמובן לכל הבוגרים שהשתתפו ונתנו לי ולאחרים הזדמנות להכיר ולהיות חלק מקבוצה איכותית ומקצוענית, ממשיכים ללא ספק להמשיך בעשייה ומזמינים את כולם וכולן לקחת חלק".

"עשינו מהפכה בבריאות, בתחום האשפוז בפרט וברפואה בכלל, מכריז ד"ר איב ביטון מייסד ומנהל רפואי. ד"ר ביטון, בוגר גאה של אייסף, הקים שני מזימי רפואה מוכרים וחשובים דווקא בימים אלה: 'ביקורופא'– רפואה עד הבית ו-'Second Opinion' חברה לייעוץ און-ליין עם מומחים רפואיים מכל העולם. "שירותים אלה, הוא אומר הביאו לשינוי פני הרפואה כפי שמוכרים לנו ותרמו לשיפור עצום באיכות הטיפולים בכל הרמות".

סיפורו של ד"ר ביטון – יליד פריז שעלה ארצה בגיל שלוש ובן למשפחה שמוצאה ממרוקו, מתחיל בבת גלים שליד חיפה. "בבת גלים, היה אז בית חולים שאכסן גם בית הספר לרפואה של הטכניון. כילד שיחקתי על המדשאות של בית החולים רמב"ם למרות שאז עדיין לא חשבתי על לימודי רפואה: למדתי בבית ספר מקצועי וחלמתי להיות מהנדס אך לדעתי רעש הגלים שליווה את ילדותי הביא אותי לבחור בשרות צבאי בחיל הים, שם עסקתי ברפואת צוללנים. ומכאן הדרך ללימודי רפואה הייתה סלולה" הוא אומר.

איך התחילה תקופת הלימודים שלך?

"בחרתי ללמוד באוניברסיטת בן גוריון בנגב שכן שם בפקולטה לרפואה לומדים לימודי קליניקה כבר בשנה הראשונה". כאן כדאי לציין כי בבתי ספר לרפואה אחרים השנים הראשונות מוקדשות למקצועות כמו כימיה, פיזיקה, ביוכימיה וכו' והמגע עם החולים – הקליניקה - מתקיים בשנים גבוהות יותר. "אין כמו לקבל אחריות על חולה כבר מתחילת הדרך, זה מגביר את המוטיבציה" אומר ד"ר ביטון. אחרי שש שנות לימוד באוניברסיטת בן גוריון עשה את תקופת הסטאז' ברפואה פנימית בבית החולים איכילוב בתל אביב. את תקופת ההתמחות המשיך בבית החולים מאיר בכפר סבא שם התמחה ברפואה בפנימית אצל פרופ' מוטי רביד וכן בקרדיולוגיה. "בחרתי ב'מאיר כפר סבא' כי רציתי להתמחות בבית חולים יותר אינטימי וגם ידעתי שיש בו פנימאים ותיקים מצוינים. לאחר ההתמחות עסקתי גם ברפואת משפחה – בקיבוץ יקום. "

מתי וכיצד הכרת את קרן אייסף?

"בשנה השנייה ללימודים קבלתי מלגת דיקאן ונודע לי שהיא הוענקה על ידי קרן אייסף. הקשר עם הקרן היה מידי והתחלתי את הפעילות החברתית שלי במסגרת אייסף במתן קורסים לאסירים בבית הסוהר בבאר שבע. לימדתי על הכרת גוף האדם, על נקודות התורפה שלו ובאמצעותו העברתי מסר נגד אלימות.  ניסיתי להסביר כי לדוגמה - מכת אגרוף אינה מכה 'תמימה' אלא יכולה לגרום לנזקים רבים. מהר מאוד הקורס הפך להצלחה: התחלתי עם חמישה אסירים ובסוף השנה היו לי 50 'סטודנטים' מבין האסירים. בהמשך הלימודים יזמתי פרויקט לחינוך תלמידים בבתי ספר לבריאות וידע הגוף – תחום חשוב שמשום מה נזנח. סטודנטים לרפואה מכל רחבי הארץ מתנדבים להעביר קורסים לתלמידי בתי ספר. המיזם מתקיים בשיתוף עם פר"ח ועם הבטוח הלאומי משנת 1981 בכל רחבי הארץ . זה היה המיזם הראשון שלי ברפואה... בהיסטוריה שלי עם אייסף אפשר לציין שהייתי חבר הנהלת הקרן במשך עשר שנים – דרך ארוכה...בה תרמתי מזמני ומכספי לקרן" הוא מספר.

ספר על תחילת קריירה היזמות "מחוץ לאייסף"?

"הניסיון מעבודתי בבתי חולים הוכיח לי שוב כי העומס בחדרי המיון ובמחלקות השונות אינו מוצדק. ראיתי מקרים רבים מספור בהם החולה יכול להיות מטופל בביתו בהצלחה גדולה בהרבה מאשר במחלקה עמוסה בבית החולים. זה הביא אותי להקמת המיזם שר"ן רפואה עד הבית המבוסס על ניסיון בשטח והגיון בריא. הטיפול הביתי יכול לחסוך מיליארדי שקלים למערכת הרפואית".

מהו ה'אני מאמין' של "שר"ן"?

"אנשי המקצוע העוסקים בטיפול בבית ובפליאציה - שרבים מהם פעילים בטיפול הביתי - הם המיטב של עולם הרפואה ומונעים מתוך הומניזם עמוק ודאגה אישית לחולה. פליאציה היא טיפול תומך בהתמודדות עם כאב ושיפור איכות החיים. הטיפול הפליאטיבי ניתן כמובן גם במסגרת ה'הוספיס הביתי' – המטפל ומלווה חולים סופניים. לדעתי זהו המקום בו הרפואה מעניקה שלא על מנת לקבל בחזרה, ולכן אני וצוות המטפלים העובדים לצידי מניחים את האגו בצד ומשלבים ידיים בידי החולה על מנת ללכת אתו דרך ארוכה, מלאה חמלה ודאגה בנוסף לידע ולטיפול האישי".

בין יתרונות האשפוז הביתי מונה ד"ר ביטון את העיקרים ביותר: 

• בסביבתו הטבעית והמוכרת שבביתו, בקרב בני משפחתו מקבל המטופל טיפול על פי תכנית בנויה ומותאמת באופן ייעודי למצבו וצרכיו.
• טיפול בבית מוריד את הסיכון לזיהומים וסיבוכים אחרים ויכול לקצר את משך זמן ההחלמה.
• כמו כן אשפוז בבית יכול להיות מכוון וממוקד יותר לשיפור איכות ונוחות החיים.
• לאנשים עובדים הזקוקים לאשפוז ממושך הטיפול הביתי יכול ליצור פתרון הולם, שכן אותם מטופלים יוכלו לעבוד במהלך היום ולקבל טיפול בביתם בשעות הערב, ובכך לחזור לשגרת יומם.
• טיפול בבית שומר גם על שגרת החיים של בני משפחה וחוסך מהם זמן יקר בנסיעות למוסד האשפוז, חיפוש חנייה, תשלום על החנייה וכיו”ב.

"טיפול הבית, מסכם ד"ר ביטון, מהווה מהפכה בכך שהוא מעמיד את בתי החולים במקום של טכנולוגיה ואילו הבית ממוקד ברווחת החולה ובסביבה התומכת בדאגה האישית. כמובן שהמאושפז הביתי יכול להיות בקשר באמצעות מוקד חרום טלפוני עם רופא בכיר שמחליט באם הוא חייב להגיע לבית חולים. יש לחנך דור שלם של חולים פוטנציאליים לכך שהטיפול בבית אינו פחות טוב אלא לעתים טוב מבית חולים.

כיצד מתבצע המיון החולים המיועדים לטיפול ביתי?

"זוהי שעתם היפה של רופאי המשפחה: עליהם להחליט אם יש מקום להגיע למיון בית החולים או לקבל הרפואה הביתית. בהזדמנות זאת יוחזר לרופאי המשפחה גם הכבוד שאבד המשך השנים לטובת בתי החולים הממוסדים".

מהו ארגון שר"ן אותו הקמת ביחד עם רעייתך איילת ביטון?

הקמנו את 'שרן רפואה עד הבית' בשנת 2004 על מנת לספק ליווי וטיפול רפואי מקצועי בסביבה הביתית. אנו מספקים צוות רפואי כולל אחיות וטיפולים שוטפים, ליווי לחולים אונקולוגיים ובדיקות מעבדה הנעשות בבית החולה. במשך שנות פעילותנו ערכנו למעלה מ-900,000 ביקורי בית וכ-50,000 ימי אשפוז ביתי. אנחנו מוכרים על ידי כל קופות החולים המעבירות אלינו את החולים. על כן הטיפול ניתן לחולה ללא עלות כספית והוא כלול בדמי החברות לקופה המסוימת. בשנת 2004 שקמה ההתארגנות שלנו התנגד משרד הבריאות למהלך אך אחרי 16 שנות ניסיון המשרד תומך בנו ובכך אפשר לדבר בהחלט על מהפכה היסטורית בתחום הרפואה.

האם הטיפול הביתי מוכיח את עצמו בימי הקורונה?

"יותר מאי פעם! חולים מאומתים שחשים תסמינים מדאיגים ונמצאים בחרדה מהתדרדרות מלווים על ידי צוותים רפואיים מוגנים על פי כללי בתי החולים. במקרה הצורך הם קובעים באם על החולה לעבור למחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים." 

.