על ארגון פר"ח –מהשותפים הותיקים והטובים שיש לקרן אייסף מאז הקמתה. המלגאים של אייסף פועלים בפרויקטים חינוכיים משותפים.
 

מר אלון גלרון, ספר על ההיסטוריה של ארגון פר"ח

"הארגון נוסד ב-1974 ביוזמתו של ד״ר רוני עטר, שהיה אז דוקטורנט במכון ויצמן, ובהשתתפותו הפעילה של פרופ' חיים הררי מהמכון שהתמיד במשך ארבעים שנה כשותף פעיל בהרחבת הפרויקט וכיו"ר מועצת פר"ח. רוני עטר הקדיש שש שנות התנדבות להקמת המפעל ולפריסתו בכל הארץ מהמרכז שבמכון וייצמן, עד להצטרפותו של המנכ"ל המיתולוגי עמוס כרמלי, שהרחיב והעמיק את הפרויקט במשך למעלה משלושים שנה. 

בפר"ח פעילים בכל שנה כ-23,000 סטודנטים. חונכים וחניכי פר"ח מגיעים מכל זרמי החברה הישראלית, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מקרית שמונה ועד אילת. הסטודנטים מקבלים בתמורה לפעילותם, מלגת לימודים חלקית ו/או נקודות זכות אקדמיות. הם מעורבים ב-1260 פרויקטים בשבע מנהלות אזוריות: שלוש מנהלות בצפון הארץ, שתיים במרכז ועוד שתיים בדרום. הפרויקט מקיף כ-12% מהסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל ורבבות של ילדים נזקקים.

"עד עתה עברו דרך פר"ח 745,000 סטודנטים ואני פוגש בגאווה מנהלי מח' חינוך, ראשי רשויות מקומיות, אנשי אקדמיה או בעלי תפקידים אחרים שהיו חונכים או חניכים של הארגון. בהיותו פרויקט החונכות הגדול מסוגו בעולם, פר"ח מספק השראה, ולעיתים  חומרי הדרכה, למפעלי חונכות דומים בכ- 20 ארצות בעולם".
 

ספר על שותפות עם קרן אייסף

"הקשר עם אייסף נעשה באמצעות שבע המנהלות של הארגון. זהו קשר ארוך שנים המשתנה על פי הצרכים. בשנים האחרונות התחלנו להכניס תכנים חדשים המועברים לסטודנטים בהרצאות ברחבי הארץ בנוגע לחברה הישראלית, השנה הנושא המרכזי הוא ההשכלה הגבוהה ותרומתה לניעות חברתית. תכנים אלה טבעיים יותר לקרן אייסף מאשר לגורמים אחרים איתם אנו עובדים.

"מדי שנה אנו מעניקים אותות הוקרה ל-12 סטודנטים המשתתפים בחנוכות של פר"ח. כמעט מידי שנה, כולל בשנה החולפת זכה באות גם מלגאי של אייסף.

השנה לאור הנסיבות המיוחדות ישנה התגייסות לאומית מיוחדת בקרב סטודנטים רבים.
 

כיצד מתקיים הקשר בימים אלה?

"לאור המשבר הפוקד אותנו הקשר חשוב והוא ממשיך בימים אלה בדרכים שונות מן הרגיל וניכר שמלגאי אייסף מודעים לחשיבותו. הסטודנטים פיתחו מחשבה יצירתית והבינו את הפוטנציאל הטמון באמצעים המקוונים כמו שיחות צ'טים,  ואטס'אפ, זום, סקייפ על מנת להבטיח שגרה ותמיכה לילדים.
 

מהם היקפי השותפות של פר"ח עם אייסף בתקופה זאת?

"שיתופי הפעולה הם רבים: כ-150 סטודנטים של אייסף פועלים מדי שנה עם כמה מאות חניכים משותפים. על פי הנחיות הברורות של משרד החינוך נתבקשנו לשמר את הקשרים הקודמים שנוצרו בין החונך לחניך אך לא לצרף תלמידים שלא היו לפני תקופת הקורונה. הצימאון לעבודה משותפת קיים משני הכיוונים והתגייסות הסטודנטים היא טוטאלית. תמיכת הסטודנטים אינה קשורה כרגע רק בלמידה וזאת מתוקף הנסיבות: התלמידים חשים צורך בחיזוק ובשיחות נפש עם החונך על מנת לחלוק חרדות, חששות, מתח לצד רגעי שמחה.

לאור הנסיבות האם השיטות המקוונות מתאימות לסוג הקשר עם התלמידים?

"לא פשוט לשמור על קשר עם בני הנוער במצב זה כי הרי הופרה המסגרת הרגילה וקשה להחזיר את החניך לאותה נקודה בה הופסקה. הרי בינתיים התרחשו לא מעט אירועים מלחיצים. אך כולם מעוניינים שהחונכות תימשך."

האם יש היבטים נוספים לפעילות בימי המשבר הנוכחי?

"ישנן מספר יוזמות חדשות, לדוגמה ברהט בה יש לנו מרכז מדעי : עשינו בשיתוף עם  מד"א סרטונים כדי להעביר חומר הסברה לילדים, בשפה הערבית ובגובה העיניים. ערכנו גם פעילויות מקוונות כמו חגיגות יום הולדת אך כמובן שלא כל הסיפורים מגיעים לאזני.

"ככלל, הסטודנטים מעבירים לחניכים את ההרגשה שאכפת להם, שיש אוזן קשבת, שהם שם בשבילם. ואלה הדברים החשובים ביותר בימים אלה."

בעידן בו הכל קורה מהר יותר מתהליך הנשימה קשה שלא להתנהל עם יומן. יומן אמיתי, מסודר, עם תאריכים וצבעים שונים, אולי אפילו מדבקות כדי להפיק בו חיים. אני אחת כזאת שמתכננת הכל חודשים לפני. תורים לרופא, סדנאות, הופעות, הרצאות וגם כמובן את מפגשי אייסף שמסומנים ביומן עוד מהיום הראשון של התוכנית. אף אחד לא הכין אותי שביום אחד בהיר לכל אלו לא תהיה משמעות, שלזמן לא תהיה משמעות. פתאום את מקבלת הודעות שהמפגש בוטל, שהרופא בבידוד, שכל האומנים האהובים עלייך עוברים להופיע בלייב דרך מסך בלי קהל. קורסים שלמים עוברים לתוכנת הזום ושישי אייסף גם הוא. אז לא, לא תכננתי שכל החיים שלי ישתנו ברגע אחד, שהאדמה מתחת לרגליי תישמט בצורה שכזו. 21:00 בערב הפכה לשעה האהובה עליי כי זה הרגע בו ראש הממשלה שופך קצת אור על אי הודאות ומנחה עוד הנחיה. לפתע אני יכולה לנשום לרווחה כי יש הוראה חדשה ואולי גם קצת פואטיקה " אהבה זה ריחוק". הגעגועים לאבא וסבתא שאסור להתקרב אליהם כי הם בקבוצת סיכון גבוהה, הכמיהה לבן הזוג שלא ניתן להיפגש עמו כי הוא שומר על בתי החולים ובא במגע עם יותר מידי אנשים והדאגה לאמא ואחותי הקטנה למרות שאנחנו חיות באותה דירה. אך לצד הגעגועים והקשיים נפשיים קיים גם קושי כלכלי רב שחייב לדבר גם עליו. איננו נבחרנו לקחת חלק בתוכנית אייסף רק משום שראו בנו יכולות מנהיגות נפלאות אלא בעיקר מצבנו הכלכלי וסיפור חיינו שמקשה עלינו לפרוץ את תקרת הזכוכית. כסטודנטים בתוכנית ,הקרן עוזרת לנו להגשים חלומות, ללמוד את כאוות נפשנו ולעשות הכל כדי לצאת מהמעמד אליו נקלענו בחיים. בתקופה זו, בה מאות אלפי אנשים מפוטרים מעבודותיהם, יוצאים לחופשות ללא תשלום וחותמים דמי אבטלה קשה שלא לדאוג. במיוחד שרובנו מצליחים להתקיים בזכות כספי המלגה של אייסף, בין אם הכסף שאנחנו מקבלים עובר לשכר הלימוד ובין אם אנחנו משתמשים בו על מנת לעשות קניות. אנחנו זקוקים למלגה כי בזכותה יש לנו הקלה, מרווח לנשימה והקורונה כפי שכולנו יודעים פוגעת בדרכי הנשימה, מילולית. אך יחד עם זאת, הקרן לא נטשה אותנו. הקפידו להסביר לנו שהפעילות תתקיים כרגיל, הן הפרויקטים והן המפגשים. אנחנו מקבלים אך אנחנו גם נותנים בחזרה, כמו בכל שאר השנה. הוסבר לנו היטב שהקרן תעשה הכל כדי שהעתיד שלנו לא יפגע ולכן אני כל כך שמחה שאני חלק מהמשפחה הכי מחבקת בעולם ( אבל במרחק של 2 מטר כמובן). לסיכום, אקווה שאת הפסקה הבאה אכתוב בפארק כשאני נושמת לרווחה אוויר נקי מחיידקים המאיימים על האנושות כולה. אקווה שאפגוש את חבריי למלגה מבעד למסך, אקווה שאוכל לחבק את החניכות שלי בחוזקה ולצחוק איתן על כל התקופה. אקווה שאוכל להגיד אני שרדתי את הקורונה וגם את כל המשבר הכלכלי אחריה. אקווה לעתיד טוב.

מיזם משותף של נציבות שירות המדינה, ועד הסטודנטים בשירות המדינה וקרן אייסף

"שרות המדינה הוא המעסיק הגדול ביותר במשק הישראלי ולא רבים מודעים לכך, אומרת אלקסה ירמולוב – מנהלת תוכנית המסלול לסטודנטים בשירות המדינה.  היא הייתה מלגאית של קרן אייסף ולמדה סוציולוגיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית. "אנו עוסקים בדור הבא של משרתי הציבור ומנהיגי המדינה.

"אנחנו מכשירים סטודנטים וסטודנטיות למנהיגות ציבורית, מדובר בתכנית המשותפת של הקרן עם נציבות שרות המדינה ועם ועד הסטודנטים בשרות המדינה. כ-4,000 סטודנטים עובדים בשרות המדינה כשכירים במהלך לימודיהם במסגרת תקן יותר צנוע של שעות עבודה – 120 שעות לחודש. סטודנטים אלה אינם מלגאים והם משתתפים כשליחות מתוך רצון להתפתח בשרות המדינה.
 

איך מתבצעת ההכשרה שאתם מעניקים?

"מסלול תכנית המפגשים של לימודי ההכשרה מתקיימים פעמיים בחודש במשך ארבע שעות מתוכן שעתיים הם בתשלום ועוד שעתיים על חשבונם של הסטודנטים. המפגשים מתקיימים בירושלים אך הסטודנטים מגיעים מכל רחבי הארץ. הם מתקיימים בימי שלישי – פעמים בחודש בקרית הממשלה, דבר שמקרב אותם לנושא, למקום שמתקבלות בדרך כלל ההחלטות החשובות. הם לומדים מנהיגות דהיינו כיצד להיות עובדי מדינה תוך כדי הבנת התמונה הרחבה של האתגרים החברתיים. "התוכנית משלבת בתוכה תכנים מתוך תוכנית המנהיגות של קרן אייסף וכלים רלוונטיים להמשך הקריירה בשרות המדינה".
 

באילו משרדי ממשלה לומדים הסטודנטים?

"הסטודנטים באים מ-14 משרדים ממשלתיים שונים כמו משרד הכלכלה, משרד התחבורה, משרד ראש הממשלה, נציבות שרות המדינה, משרד המשפטים ועוד."
 

ומה תפקידך במערך זה?

"היוזמה לתוכנית הגיעה מהשטח, ועד הסטודנטים בשירות המדינה הבינו את הצורך במסגרת שתעניק לסטודנטים כלים, נטוורקינג ותעודד אותם להמשיך בשירות המדינה, מדובר בהון אנושי משכיל ואיכותי וכרגע המסלול למשרה בשירות המדינה איננו סלול למי שהתחיל לעבוד בתור סטודנט. נציבות שרות המדינה וועד הסטודנטים פנו אל קרן אייסף ויחד חברנו למיזם משותף.

הסטודנטים בתוכנית מעוניינים להמשיך לעבוד בשרות המדינה, ובזכות האינטראקציה הבין משרדית  לומדים לראות תמונה מורכבת של המציאות והשקפות מנהליות שונות, הסטודנטים צריכים להכיר את כל צרכי החברה כדי שתהיה להם ראייה כוללת של המצב.

"במסגרת תפקידי אני מזמינה מרצים, קובעת תכנים בשיתוף עם הנציבות, בונה את התוכנית ומבצעת הערכה ומדידה. בימים אלה המפגשים נערכים בזום, ומאז המעבר לפורמט החדש קיימנו שלושה מפגשים. למרות כל המגבלות אני בוחרת להתמקד ביתרונות שיש לזום להציע - שמירה על מסגרת, המשכיות ובטחון בדרך.  אני בטוחה שנצליח לקיים את יתר המפגשים המקוונים – בתקווה שלא יהיו רבים. אני חושבת שההתנסות מעבירה את המסר שצריך לדעת להתאים את עצמנו למציאות משתנה ולהשאר אופטימיים, לחפש מה כן עובד ולא רק מה לא עובד."