ב-1992 בהיותו רק בן שנה עלה סטס בוגופולסקי לארץ מחבר העמים, עם גל העלייה הגדול של ה"פרסטרויקה". הוא השתקע עם משפחתו בקריית גת אך למד והתחנך בכפר הנוער הוותיק עיינות הממוקם קרוב לנס ציונה. עיינות נוסד כבר ב- 1930 והוא מרכז חינוכי, ערכי ותרבותי. קהילת הכפר דוגלת בעשייה חינוכית בערכים של סובלנות, שוויוניות, אחריות הדדית ומעורבות חברתית. עם ערכים אלה המשיך סטס אל שירותו הצבאי ולאחר מכן ללימודי האקדמיה בבאר שבע, שם המשיך בדרך טבעית כמלגאי קרן אייסף. הוא סטודנט שנה ג' להנדסת תעשייה וניהול בתחום מערכות המידע במכללת סמי שמעון בבאר שבע.

איך הגעת ל קרן אייסף?

בקיץ שלפני הלימודים עבדתי כנציג מכירות על מנת לחסוך קצת כסף ולשכור דירה עם שותפים, אך עם תחילת הלימודים הבנתי עד כמה המערכת עמוסה. כבר בשנה א' ללימודים ביררתי בדיקנט הסטודנטים על מלגות אפשריות. למזלי התקבלתי לאייסף והתחלתי גם בפעילות החברתית.

באיזו פעילות חברתית בחרת בתחילת הדרך?

בשנתיים הראשונות ללימודים הייתי חונך של תלמידים במסגרת גשר לאקדמיה אייסף. עבודה זו סיפקה לי הנאה גדולה כי בסוף החונכות – התברר שהצלחנו: גם החניך וכמובן גם החונך! החניך שהיה בתחילת דרכנו המשותפת נער עם בטחון עצמי ירוד וציונים נמוכים, שיפר את יכולותיו משמעותית, לאחר מכן התגייס לצבא, ליחידה קרבית בחיל התותחנים, ואילו אני נבחרתי לחונך מצטיין.

כיום בשנה ג' ללימודים אני פעיל במסגרת תכנית המנהיגות ומרכז את תכנית "פסיכומטרי ללא עלות" הפועלת במרכז הצעירים 'סטארט-אפ' באר שבע. זוהי תכנית ללא עלות (כפי שניתן להבין משמה) עבור תלמידים מעוטי יכולת כלכלית.

אני פוגש את התלמידים במרכז הצעירים באר שבע וכל התלמידים הם תושבי העיר, אחרי שירות צבאי ובוגרי ארגון 'אחרי'. מגוון אוכלוסיית התלמידים רחב: ישנם עולים חדשים מרוסיה ואתיופיה בעלי יכולת כלכלית נמוכה. כמחצית מהמשתתפים המתקבלים לתכנית הן בנות.

איך אתה ממיין אותם?

אני מגייס וממיין כ- 25 – 30 צעירים וצעירות, בעלי תעודות בגרות של 3-5 יחידות במתמטיקה ובאנגלית. מועמדים אלה יעברו במשך שלושה חודשים קורס פסיכומטרי של "קידום". ביחד עם מנהלי התכנית הפסיכומטרית אני עורך ראיונות קבלה אך התפקיד שלי הוא בעיקר לוגיסטי, מנהלי וגם ליווי אישי. אני מלווה באופן אישי את התלמידים ובתמורה הם מתנדבים בבית האבות וחווים בעצמם חוויה משמעותית.

בשלב זה אני פעיל בתגבור לימודי, בשיעורים פרטיים אישיים או בקבוצות, בחיבור עם סטודנטים שרוצים לסייע לקראת הבחינות הפסיכומטריות שיגיעו בקרוב. התלמידים מקבלים תגבור אינטנסיבי יותר מאשר כאלה שלומדים בקורסים הרגילים.

הם אמנם ניגשים לבחינות באופן עצמאי אך יש לקחת בחשבון שעלות המכינה והקורס היא בדרך כלל כ-6,000 ₪, סכום עתק בעבורם ואילו כאן הם לומדים ללא כל תמורה כספית.

מלבד הלימודים בשנה ג' והפעילות החברתית האינטנסיבית - נשאר לך פנאי לבילויים?

האמת היא שלא נשאר לי זמן רב לבילויים אבל במעט שנשאר אני עוסק במשחקי 'הוקי על רולר' בקבוצה של באר שבע, כבוד! והאמת היא, שאני נהנה מכל רגע בפעילות החברתית. 

על ראש אחת מהפסגות הגבוהות בהרי ירושלים נמצא מלון יערים, מוקף וטובל בקסמיו של הטבע  בחרה קרן אייסף להתחיל את חגיגות ה 40  שלה בכנס שהוא כבר מסורת "שבת אייסף". 

בתאל שלום – מזה חמש שנים מנהלת הדרכה וליווי אישי בקרן, אחראית על תכנית האירוע וכמידי שנה טרחה רבות על הרכבת תכנית עשירה בתוכן ובהנאה. כאחראית למעטפת הרגשית, הכלכלית, האקדמית והתעסוקתית של הסטודנטים המלגאים היא יודעת למה מצפים משתתפי השבת.

"כנס השנה – לקראת פסח – התקיים תחת הכותרת "מה נשתנה בחברה הישראלית" וזאת הייתה הזדמנות לחבר בין הסטודנטים ולהעצים את הרשת החברתית של הקרן, היא אומרת. השנה בחרנו לחגוג 40 שנות עשייה במקום יפה במיוחד ואני מקווה שכל המשתתפים הפיקו הנראה ויחוו חוויה מלמדת ומעניינת".

זה היה כנס מוצלח מאין כמותו, שהתפרש על פני יומיים מלאי עניין; השתתפו בו כ-400 סטודנטים, חברי צוות וגם בוגרים -  שהגיעו לחלק הראשון.

בדברי הברכה באמצעות סרט ווידאו בירכה את המשתתפים נשיאת הקרן ומייסדתה, הגברת נינה ווינר שציינה בסיפוק לא רק את העשייה העשירה מזה 40 שנה אלא גם את מעגלי ההעצמה שיצרה אייסף לאורך שנים אלו. הקשרים בין הבוגרים לבין הסטודנטים המלגאים מעניקים השראה ותורמים מניסיונם, ומוסיפים ערך מוסף למלגות ולתכניות המנהיגות המוכרות.

כפתיחה ראויה למפגש הרצה הפרופ' דניאל ממן על "שינויים במבנה הריבודי של החברה הישראלית" ולאחר מכן הוענק "לפיד אייסף על עשייה משמעותית בפאנל בוגרים" לעו"ד יואב ללום – בתחום המשפט, לד"ר שמחה גתהון בתחום המגזר השלישי, לסלי ארקדיש בתחום התרבות והחינוך ולמשה קרוצ'י בתחום היזמות הטכנולוגית החברתית.

טקס הענקת 'תעודות הצטיינות אייסף' לשישה סטודנטים מהתואר הראשון ועד הדוקטורט, שבלטו בתחום האקדמי ובתחום החברתי, הבליט שוב את הערכים המרכזיים של הקרן ואת הדגש שלה למצוינות אקדמית וחברתית.

לקראת אחר הצהריים הופיעה להקת יאמאס – להקה שמחה וסוחפת שהרקידה את המשתתפים עם מוסיקה ים תיכונית יוונית, מרוקאית, צוענית וישראלית ושירים שהם חגיגה אמתית לחיים. הלהקה נתנה את האות לקבלת השבת ותחילת הפרק 'הקליל' של מליאת הפתיחה.

ביום השני לכנס התקיימו מפגשים תחת הכותרת "חכם - מה הוא אומר" שבמסגרתם ניתנה אפשרות לסטודנטים להיחשף לזירות עניין שונות תחת השם 'דלתות': מאחורי כל דלת הרצתה דמות פורצת דרך בתחומה:

• על "תעסוקה פורצת דרך" הרצתה חנה רדו – אישה שמאחוריה חמישה מיזמים המשנים את מבני התעסוקה בישראל.
• על שינויים בכנסת ישראל דברה ח"כ קסניה סבטלובהשסיפרה על המסלול האישי שלה כילדה עולה חדשה,  דרך היותה עיתונאית  לענייני ערבים (האישה היחידה) שסיקרה את האביב הערבי, נסעה ללוב ,טוניס, כיכר תחריר... ועד לעבודתה הפרלמנטרית, המאבק למען נישואים אזרחיים, למען הגיל השלישי ועל ההזדהות שלה עם נאום השבטים של הנשיא ריבלין והצורך לתת לחברה מענה מאחד.
• פרופ' יפעת ביטון דברה על צדק במערכת המשפט.
• עו"ד בתיה כהנא-דרור – הרצתה על נשים שנלחמות על חירותן (מה נשתנה ביחסי דת ומדינה),
• יוסף בראומן ואלעד בן אלול – אנתרופולוג ודוקו-אקטיביסט דברו על כוחן של מהפכות ויראליות.
• ·ישראל בלולו תסריטאי, בימאי ומפיק סרטים דיבר על השינויים שחלו בעולם התרבות הישראלית.
• מר יהודה זיסאפל – מייסד ונשיא קבוצת רד-בינת, דיבר על הקשר בין הייטק לעשייה חברתית וגם העביר את מסר אישי יותר על החשיבות של העיסוק במה שאוהבים, ולדעת כי על מנת להצליח צריך גם להיכשל בדרך ולהגיב למציאות משתנה.

בסוף יומיים של מפגשים אינטנסיביים, עניין, בילוי וחברות התפזרו אנשי אייסף – סטודנטים, בוגרים, מרצים, אנשים צוות – בעיניים בורקות ובתחושת שייכות אמתית לגוף חזק, מעניק ומחבק.

מהי התכנית "פרחי אקדמיה"?

זוהי תכנית להעצמה של בני נוער מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית הלומדים בפנימיות ונועדה להעלות את המוטיבציה ואת תחושת המסוגלות שלהם לקראת בחינות הבגרות וגם לעודד אותם להמשיך בלימודי אקדמיה מספר דני גור רכז התוכנית סטודנט למשפטים ויחסים בין לאומיים בקרן אייסף. אחרי ההצלחה בה פועלת התכנית "פרחי אקדמיה" בבאר שבע זוהי השנה הראשונה שהיא פועלת בצפון. התכנית בצפון פועלת בשש פנימיות נוער: כפר חסידים, נהלל, ימין אורד, מאיר שפייה באזור זיכרון יעקב, 'ניר העמק' בעפולה וכפר גנים. אלו פנימיות בחלקן רגילות ובחלקן בעלות כיתות מב"ר ואתג"ר של תלמידים ונוער בסיכון. התלמידים עוברים מסלול לימודים שגרתי אך לא תמיד שואפים להמשיך את לימודיהם אחרי הצבא.

מה תפקידך במסגרת "פרחי אקדמיה"?

אני אחראי על 12 סטודנטים המשמשים חונכים מטעם אייסף ומנהל את הקשר בינם לבין הפנימיות. לכל אחת מששת הפנימיות המשתתפות בתכנית באזור הצפון, מגיעים שני סטודנטים לכיתה שנבחרה מראש על ידי הנהלת הפנימיה ובהתייעצות עם משרד החינוך. התלמידים שנבחרו לומדים בכיתות י' עד י"ב אך השאיפה היא להגיע אליהם כמה שיותר מוקדם, כשהם עדיין בעיצומן של הבגרויות ולפני שמתחילים להתכונן לשירות בצה"ל.

איך פועלת התכנית?

הכיתה הנבחרת בפנימייה מתפצלת לשתי קבוצות בנות 10- 15 תלמידים; כל אחד משני הסטודנטים אחראי על קבוצה. אחת ממטרות התכנית היא ליצור קשר אישי בין הסטודנט לתלמיד, יחס של ידידות, אמון ופתיחות. במהלך סדנא בת שבעה מפגשים ועוד סיור הנערך בקמפוס אוניברסיטת חיפה, מתהדק הקשר וגם הרצון להמשיך ללמוד. במסגרת המפגשים דנים בנושאים הקשורים בהעצמה אישית, תחושת מסוגלות, מתן ביטוי לשאיפות ולחלומות, שליטה פנימית וחיצונית ופיתוח מיומנויות למידה. הסטודנט מהווה מודל לחיקוי, הניסיון שלו והרצון לחלוק אותו עם התלמידים הוא חלק אינטגרלי מהפרויקט. בסופו של התהליך התלמידים יראו בלימודי האקדמיה אופציה אפשרית, מה שהיום כלל אינו מובן מאליו. בפנימיית כפר חסידים ישנם תלמידים יוצאי אתיופיה ורוסיה ובפנימיית מאיר שפייה יש אפילו כיתת נעל"ה: נוער עולה ללא הורים.

איך נערך הסיור באוניברסיטה?

בכל סמסטר מבקרות בקמפוס שלוש פנימיות. הסיור נפתח בשיחות השראה שנעשות על ידי נופר עיני - מנהלת הפרויקטים באייסף ועל ידי סטודנטית בוגרת פנימייה שמספרת על החוויה האישית שלה. ניסינו להיות יצירתיים ולא לערוך סיור שגרתי בקמפוס שלעתים יכול להיתפס כביקור במוזיאון, מרוחק משהו. ארגנו את הסיור כמשחק תחרותי בו חולקו לתלמידים משימות דוגמת למצוא את בניין הדיקאן, לתחקר סטודנט אקראי על לימודיו, ועוד במטרה להיחשף לחוויה הסטודנטיאלית. במקרה מסוים אחד הסטודנטים הכניס את התלמידים ללשכת דיקאן הפקולטה למשפטים שהקדיש להם מזמנו וסיפר להם על התחום שלו. רוב התלמידים ציינו את הסיור בקמפוס כנקודת השיא של הפרויקט. אחרי שנה של פעילות בצפון התגובות בפנימיות היו מדהימות. סגן מנהל בית הספר בכפר חסידים ציין כי התלמידים עברו מהפך משמעותי בזכות תכנית "פרחי אקדמיה" ולאור ניסיון זה הפרויקט ימשיך גם בשנה הבאה.

גם לורן אזרד – מנהלת תכנית חיפה ועמק יזראעל מטעם אייסף מתפעלת מהצלחת "פרחי אקדמיה" בשנה הראשונה לפעילות: "הופתענו לטובה לגלות שחלומותיהם ושאיפותיהם של התלמידים השתנו במהלך השנה: אם בתחילת הדרך הם שאפו למקצוע שאינו דורש תואר כגון עבודה במשטרה, בתחום הכבאות או במקצועות אחרים, כיום יש ביניהם שחולמים על לימודי רפואה. צריך לראות את עיניהם של הילדים בורקות בעת הסיור בקמפוס על מנת להבין שכיום האקדמיה היא לא רחוקה כל כך והיא נמצאת מעבר לפינה בתנאי שהישגיהם הלימודיים יהיו טובים.

השותפים שבלעדיהם התכנית לא הייתה קמה הם כמובן משרד החינוך. הגב' עליזה שרייר, המפקחת על אגף שחר- המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער אחראית על ילדים ונוער בסיכון הלומדים בכיתות מב"ר ואתג"ר.

"תכנית 'פרחי אקדמיה', היא אומרת, מתקיימת במסגרת הבית ספרית. אנחנו אחראים על בחירת התלמידים בכיתות מב"ר ואתג"ר, בבתי הספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים, בנים ובנות כאחד. הבחירה היא שלנו ואילו התכנים – של קרן אייסף בשיתוף עמנו.

זהו רק המחזור השני אחרי הפיילוט המוצלח שקיימנו מיד אחרי מבצע 'צוק איתן' בדרום הארץ ומתוך מטרה להקל על התלמידים. לאחר שנה של הפסקה הרחבנו את הפעילות גם באזור הצפון. אנו יכולים להעיד כי תגובת מוסדות הלימוד היא מצוינת, מה שמעודד אותנו להמשיך.

מר אברהם לוי – מנהל אגף התקציבים של מנהל החינוך ההתיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך, האחראי בין היתר גם על בוגרי הפנימיות אומר:

"האגף מכסה ב-50% את תקציב המפגשים עם הסטודנטים והסיורים במוסדות האקדמיים כאשר 50% ממומן על ידי אייסף. אני מרגיש אחריות אישית כשיוזמה קמה במשרדי, כמו שקרה בשיתוף הפעולה עם אייסף בתכנית 'פרחי אקדמיה'. תכנית זו מעצימה את תלמידי מב"ר ואתג"ר שלא בטוח אם ללא תמיכת הסטודנטים היו ממשיכים ללמוד לבחינות בגרות משמעותיות שדרכן יגיעו לאקדמיה. תלמידים אלה שחסרים עורף משפחתי מקבלים הזדמנות פז להמשיך ללימודים גבוהים, לרכוש מקצוע משמעותי וכן לקבל מלגת לימודים. כך אנו מלווים אותם עד לגיל 25. החלק המעניין בתכנית הוא שהסטודנטים החונכים באים על פי רוב מרקע דומה ולפעמים הם עצמם בוגרי פנימיות. בכך המסר שהם מעבירים חזק יותר והם בפרוש משמשים מודל לחיקוי".