שכונת הדר בחיפה, המכונה גם "שכונת הנרקומנים", זוכה בימים אלה לעדנה מחודשת, תודות לפרויקט חברתי שיזמה סטודנטית הקרן, לורן אזרד, המעלה לתודעת הציבור את ההזנחה העירונית השוררת בה.

לורן אזרד, תושבת השכונה, חברה בקרן אייסף, סטודנטית להוראת האומנות, לא יכלה לעמוד עוד למול הפערים העצומים השוררים בין השכונות בעיר ולכן, בראש השנה האחרון, יזמה וצילמה סידרה של תמונות המתעדות את המקום דרך העדשה הביקורתית שלה.
מהתמונות יצרה אזרד, לוח שנה יפה ומהודר, אותו שלחה לראש העיר. היא הוסיפה ברכת שנה טובה וכתבה בה שהיא מקווה שהלוח שלה, עם התמונות ה״יפות״ של העיר, ייתלה במשרדו. ראש העיר לא הגיב אמנם, אבל לאחר כחודש וחצי בדיוק, האזורים שצולמו עברו תיקון.

לאזרד רקע באומנות והיא מגדירה את עצמה אמנית מאז שהיא זוכרת את עצמה ובהיותה סטודנטית ב'קרן אייסף', השמה דגש על צמצום פערים, מתאפשרת עבורה ראייה רחבה יותר היוצרת שילוב בין שני התחומים, החברתי והאומנותי, הבאים לידי ביטוי בדרכה הייחודית.

"עבור אלו שאינם מתגוררים בה, חיפה עושה רושם של עיר שוויונית וסובלנית כלפי האחר" אומרת אזרד, "אך ככל שעולים במעלה ההר, כך עולה גם היוקרה. בשכונות הגבוהות יותר בחיפה כדוגמת הכרמל ודניה, איכות החיים היא אחרת- פארקים, שטחים פתוחים ובתי ספר מצליחים. השכונות התחתיות צפופות הרבה יותר, הילדים מסתובבים ברחובות ללא מדרכות וללא תאורה, הצפות של ביוב, הומלסים מכל עבר ועוני מחפיר." היא מוסיפה בכאב.
נראה כי העירייה מצידה, מתעלמת, או בוחרת במדיניות של טיפוח החזקים. אזרד ששוחחה עם התושבים, שמעה מהם על התחושות הקשות ולאחרונה אף נפוצה שמועה, כי ראש עיריית חיפה מבקש שלא לאפשר לתושבי השכונות בעיר התחתית, להיכנס לבתי ספר טובים יותר באזורים אחרים בעיר, דבר אשר ללא ספק יעמיק את הפער מן היסוד.

משנחשפה לסיפוריהם הקשים של התושבים, גמלה בה ההחלטה להשמיע את קולם.
כחלק מכך, אזרד עסוקה בימים אלו בפרויקט הגמר שלה, במסגרתו החליטה להקים דוכן מזכרות לעיר חיפה. כל המזכרות בדוכן מעוצבות על ידה ומשלבות צילומים של השכונות המוזנחות בחיפה.
המימון לפרויקט נאסף בעזרת מימון המונים שהתבצע באמצעות אתר 'HeadStart'. "לאחר עליית הפרויקט לאתר, נוצר 'באזז נרחב" נזכרת אזרד, "תושבים וחברי מועצה התחילו לפנות אלי ובמקביל, פנו אלי תושבים אשר ביקשו סיוע וכאלו המעוניינים להקים ועד שכונתי שיטפל בתחזוקת השכונה ויניע שינויים מול הגורמים העירוניים.

הפרויקט זכה לחשיפה גם בעיתון 'כלבו' של העיר חיפה, וגם באוניברסיטה, קרן אייסף תרמה גם היא ותמכה בפרויקט, והפיצה את דבר קיומו בקרב קבוצות, אנשים וארגונים שונים.
בעקבות החשיפה, הפרויקט של אזרד, שהחל כפרויקט מקומי בשכונת הדר, חלחל גם לשכונות נוספות בעיר התחתית, כמו שפרינצק ונוה דוד, ועד מהרה הפכה אזרד לכתובת עבור בקשות תושבים לסיוע בתיעוד ההזנחה העירונית שמתרחשת אצלם בשכונה, או בכל נושא אחר הנוגע לפיתוח עירוני.

אזרד שנפגשת עם חברי מועצה בניסיון להקים תוכניות שיקום לשכונה, מייחלת ליום שבו קולות
התושבים המושתקים והמוחלשים יישמעו במקומות הגבוהים ביותר בחיפה. שקולם של תושבי העיר התחתית יישמע באותה עוצמה כמו זו של התושבים המתגוררים במעלה ההר ומקווה להביא את אלו הנמצאים בתחתית לפסגות חדשות משלהם.

ארגון הבוגרים של 'קרן אייסף', משיק בימים אלו קבוצת רשת חברתית פרטית המיועדת לבוגרי הקרן בלבד ומאגדת בתוכה את כל הבוגרים והפרטים שתרצו לדעת וכל ה"מה" וה"מי" שתוכלו לעדכן, לשתף או לשאול

הרשתות החברתיות השתלטו לא מכבר, על מרחב המחייה והזמן שלנו, ולכן חשוב שנשכיל להשתמש בהן בצורה נכונה- שנדע להתחבר לקבוצות המתאימות לנו, כאלו שבאמצעותן נוכל לקדם את עצמנו להעזר ברעיונות חשובים, ולאפשר לנו למצות את המקסימום מהזמן שאנחנו מבלים בהן.

סקירה קלה של הרשת מגלה כי קיים מגוון רחב של רשתות חברתיות לשימושים שונים. בינהם נמצא כאלו המסייעות לנו למצוא בני זוג, לקדם מטרות חברתיות וסביבתיות שאנו מוצאים אותן ראויות, ואפילו להציג לראווה את הישגנו המקצועיים, לפרסם משרות פנויות ולחפש אחר כאלו.

כזאת בדיוק היא הקבוצה החדשה שנפתחה בימים אלה ומיועדת לבוגרי 'קרן אייסף'. מטרת הקבוצה היא להרחיב קשרים, לאתר מכרים ותיקים, להתייעץ בנושאים שונים, להתעדכן במה שקורה בארגון הבוגרים ועוד. לא עוד המתנה לכנס או פגישת מחזור כדי לראות ולדעת על כולם ועל הכל, לא עוד ניסיונות כושלים לאיתור חברים ותיקים בין מספרי טלפון קווים וישנים...גם אנחנו, בקרן 'אייסף' מתרשתים!

מטרתה של הקבוצה להוות בית חם ונגיש עבור בוגרי הקרן, ולאפשר פנייה והתייעצות אלה עם אלה ביתר קלות.
הקבוצה מהווה רשת חברתית-תעסוקתית, ונפתחה מתוך התפיסה הרווחת שקל יותר לעשות עסקים עם חברים ועם אנשים מהמעגל המוכר לנו. בעבר, אמנם היה נהוג לחשוב שעסקים לא עושים עם חברים, אולם הזמנים השתנו כשהובן שכל העולם נמצא במרחק הקשה אחת על המקלדת, ואנו יכולים לעשות הרבה יותר עסקים עם הרבה יותר אנשים וחשוב שנשכיל לנצל את היכולת הזאת לטובתנו ולטובת החברה בכלל, שכן, ידוע כי אחד ממקורות הכח של קבוצה ברשת, הוא באיגוד אנשים המאוחדים למען מטרה אחת, המהווים יחד כוח רב יותר, להנעת מטרות קדימה.

יתרונה הגדול של קבוצת הבוגרים ברשת, הוא בכך שהיא מרכזת את כל בוגרי קרן אייסף במרוצת השנים, ובכך מקלה על איתורם ועל יצירת הקשר עמם ומאפשרת יצירת שיתופי פעולה, בקלות רבה יותר, למטרות חברתיות ועסקיות כאחד.

• הצטרפו אלינו לקבוצת הבוגרים של הקרן בפייסבוק
• הצטרפו לקבוצה בלינקדאין

שבת העיון של ' אייסף' הפכה עם השנים לשם מותג. הסטודנטים כמהים לקחת בה חלק והזיכרונות שהיא מייצרת עבור כל מי שנכח בה- סטודנטים בהווה לצד בוגרים מן העבר הקרוב והרחוק גם יחד, אינם מובנים מאליהם.

גם השנה יצאו הסטודנטים ליומיים שופעים בידע חדש, חוויות, התנסויות חד- פעמיות ומפגשים מעוררי השראה כמו שרק 'קרן אייסף' יודעת ליצור ולהפיק.

מתחילים.  ההתרגשות עצומה כבר בבוקר יום שישי, רגע ההתכנסות במלון 'חוויה קראון פלזה', בנצרת עילית.רישומים, נישוקים ומפגשים מרגשים נרשמים כבר ברחבה השוקקת חיים סטודנטיאליים, מכל תוכניות הקרן, מוסדות הלימוד וקצוות הארץ.

הסילבוס מוכן והתוכניות מוגשת, אך דבר לא יכין את המשתתפים למסע המרתק אותו הם עומדים לעבור ביומיים שופעים של סופשבוע שיש בו הכל מהכל.

עוד במליאת הפתיחה ובחירת הדוברים, הורגש הלך הרוח של השבת ואיתו החלו לנוע גם הגלגלים- הנעה של רגש לצד מחשבה שמתפתחים עם כל חשיפה למידע חדש ומעורר השראה. 

ח"כ שלי יחימוביץ', פתחה עם בשורת מתווה הגז- על משמעויות חלוקת הכסף, שכר הבכירים והגורמים לאי-שיוויון ובדבריה יצרה בהירות לצד פתיחת הצוהר לשער של חוסר הבנה- של המצב, הנסיבות ויחסי הכוחות הסבוכים במדינה כה קטנה.

פרופסור ניסים מזרחי, היה זה שהמשיך את שיח המומחים וחשף נתונים מעניינים הנוגעים בדפוסי ההצבעה שלנו שהצליחו להותיר חומר למחשבה בייחוד כשהדגיש כי ההצבעה נובעת מהנעה פנימית ( שאינה רגשית או שכלתנית בלבד) ורק כאשר תהייה הבנה אמיתית של גורמי ההנעה, יהיה מצב לשינוי באופן ההצבעה.

כמי שהיה חבר בוועד המנהל של האגודה לזכויות האזרח, קידם פרופסור מזרחי מפגשים מרתקים בין האגודה לחברים בש"ס, במסגרתם הצליח להוביל שינוי באופן המחשבה של שני הצדדים והוכיח שוב, כי רק בשיח אמיתי ניתן להוביל מהלכים משמעותיים.

ח"כ מירב בן ארי, בוגרת הקרן סיפרה על התפקיד המשמעותי של אייסף בעיצוב זהותה האישית והמקצועית– כיו"ר ראש בועדת המשנה לטיפול בצעירים וצעירות חסרות בית, כחברה בועדת החינוך,והוועדה לרווחה והוועדה לשוויון מגדרי , היא פועלת רבות לשינוי חברתי כמיטב החזון האייספי.

ונחתם בהופעה משמחת ומקפיצה של להקת האחיות " A-WA", המצליחה בארץ ובחו"ל, אשר זכתה להצלחה רבה גם בקרב הסטודנטים של אייסף, שעד מהרה נסחפו אל רחבת הריקודים, אותה יצרו בצעדים תימניים, כקצב הגרוב התימני-מודרני שהכתיבה הלהקה. 

ארוחת צהריים, התארגנות מהירה בחדרים...והופ, שוב נפגשים. הלוא מדובר ב' קרן אייסף' - כאן לומדים, חושבים, עובדים...או כמאמר השיר "אין רגע דל, או סקנדל או פסטיבל..." ונראה שהשבת נעה יפה על רצף המשפט הנ"ל, כשמיד לאחר האופוריה בפסטיבל המוסיקלי נפגשים למעגל שיח מעורר על צדק בישראל.

השבת נכנסה ולאחר ארוחת ערב, קידוש משותף ורב תרבותי, פנו התוכניות השונות לפעילויות קבוצתיות במטרה להמשיך ולהעמיק את הקשרים באווירה ייחודית כזו השמורה לקבוצה הנמצאת יחד בחוויה משותפת, הרחק מהבית, לפחות זה הפיזי.

בבוקר, יחד עם קפה הפוך או שחור חזק, התיישבו הסטודנטים למפגש המסורתי של "קפה עם ועד מנהל". שם, במפגש האינטימי בקבוצות הקטנות, נשאלו כל השאלות החשובות והמסקרנות...

יחסי הכוחות  מגיעים לשיאם, כשבין הדלתות המקבילות, מבחר אינסופי של עוצמה ודמויות מפתח לידע והבנה: בדלת אחת, עו"ד אלדד יניב בהרצאה על משולש הכוחות- הון, שלטון ואזרחים, באחרת, שאול אמסטרדמסקי, הכתב הכלכלי דיבר על האתגר של ישראל כמדינה מזדקנת בה הילודה גבוהה אך המגזר העובד מצטמצם, ועל הצורך במציאת פתרונות יצירתיים. מולו ח"כ, פרופסור יוסי יונה בדבריו בנושא האתגר הרב-תרבותי בחינוך ובהשכלה הגבוהה, יו"ר קרן אייסף, פרופסור אלי אברהם,דיבר על מרכז ופריפריה בתקשורת הישראלית כש"סיפורים בצבע" נרקמו בדלת של ברהנו טגניה , כתב חדשות ערוץ 2 שחשף כמה סודות מעולם התקשורת הצבעוני לצד עוד ועוד מרצים מרתקים, בזוויות מבט שטורפות את כל הקלפים וחושפות את המגוון הבלתי נתפש של הכוחות הקיימים והשפעתם של אלו, על כולנו.

מתגובות הסטודנטים נראה כי השבת בעיקר חשפה את המורכבויות השונות שיחסי הכוחות הרבים מייצרים ויצרה גירוי למחשבה מעמיקה " יצאתי עם הרגשה שחידדתי את הדעה שלי על המצב הכלכלי-חברתי בישראל. זה קרה במהלך דיון סוער במסגרת " מעגלי צדק" אמר אחד הסטודנטים ואילו סטודנטית אחרת כתבה "השסעים בחברה התחדדו לי באופן מטריד. כל קבוצה בחברה היא מדכאת או מדוכאת במקביל. מה עושים עם זה?" והיו מי לומר שבאותה עת יכלו לומר כי "צריך לעבד את זה..."

יחידת סיכום אחת לפני סיום- אז איך מעבדים את כל הנתונים, המחשבות והרגשות המבעבעים? כנראה שזה ייקח עוד כמה ימים, או שנים...אולי כשהסטודנטים של 'אייסף' יהיו, ביום מן הימים, חלק מהכוחות המשפיעים בחברה, אלו שנותנים את הטון, בכיוון הנכון.